הקדמה

עמוד:11

ניצחון המבוכה 11 הפלסטינית וגיבושה של האופציה הירדנית, מהווה אף היא אחד מהנושאים המרכזיים הנדונים בספר זה . זהו צעד המהווה סגירתו של מעגל בן רבע מאה במדיניות הישראלית, שראשיתו לאחר מלחמת ששת הימים . בהחלטתו לחתום על ההסכם עם יאסר ערפאת, מנהיג אש"ף, ביצע ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, בחירה אסטרטגית . ההחלטה להכיר בלגיטימיות של אש"ף כמייצג העם הפלסטיני הינה הכרעה אסטרטגית ברורה בין שתי אוריינטציות ­ האופציה בסיסיות שליוו את המדיניות הישראלית בחצי היובל האחרון הירדנית והאופציה הפלסטינית . החלטתו של ראש ממשלת ישראל לנטוש את האופציה הירדנית היא גם הכרה והודאה בכישלונה של המדיניות שנקטו ממשלות ישראל, ובהן גם הממשלה שיצחק רבין עצמו עמד בראשה לפני כשני עשורים ] 1977 ­ 1974 [ , בניסיונן להתמודד עם הבעיה הפלסטינית . לכאורה הוחמצה ההזדמנות שנקרתה בפני ממשלת ישראל, בעקבות כיבושי מלחמת ששת­הימים, להגיע להסדר מדיני ישיר עם העם הפלסטיני, שרובו ככולו הועמד תחת שליטה ישראלית . בפעם הראשונה מאז 1947 נקרתה בפני קובעי המדיניות הישראלים הזדמנות להכריע את גורל הסכסוך בין שני הלאומים, שראשיתו בסוף המאה ה­ ,19 ואשר היווה אחד הגורמים המתסיסים המרכזיים בסכסוך הישראלי­ערבי . מהניתוח המוצג בספר זה עולה שלמעשה לא הוחמצה הזדמנות במקרה זה . שני הצדדים ) ישראל והפלסטינים ( לא היו מסוגלים ממילא לקבל באותה תקופה הכרעה לטובת האופציה הפלסטינית . היו דרושים רבע מאה, ושינויים מהותיים בתהליכי גיבושן של החברות והמערכות הפוליטיות ­ הפלסטיניות, הישראליות והירדניות ­ על מנת שקובעי המדיניות הישראלים יוכלו להשלים את המעגל, לנטוש את ­ האופציההאופציה הירדנית ולחזור ולאמץ את בחירתם הראשונה הפלסטינית . נדרשו כשנות דור לפני שממשלה ישראלית הצליחה להגיע להכרעה אסטרטגית ברורה, והשלמה עם האופציה הפלסטינית כבסיס להסדר מדיני בגזרה המזרחית . ראשיתו של תהליך הבחירה בין שתי האופציות מתואר בהרחבה בפרקי ספר זה, ואני תקווה שתהיה זו אחת מתרומותיו להבנת התהליכים המדיניים שאנו ניצבים בפניהם היום, והצפויים לנו בעתיד . החלטותיהם של קובעי המדיניות בתקופה הנוכחית נסמכות במידה רבה על החלטות העבר . קווי מדיניות שגובשו בשנה הראשונה שלאחר מלחמת

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא