הקדמה

עמוד:10

10 ראובן פדהצור לזכותו של גלילי ייאמר כי זמן לא רב לאחר תחילת עבודת המחקר, משהתברר כי הממצאים אינם מחמיאים בהכרח למפלגתו, ואף לו אישית, לא היסס מלתמוך בהמשך העבודה על המחקר, מתוך קבלת הכלל של עליונות החופש האקדמי . לצערי, לא זכה גלילי לקרוא את המחקר לאחר שהושלם, מעט מאוד ידוע על המתרחש באמת מאחורי הקלעים של תהליך קביעת מדיניות הביטחון הלאומי . הספרות המחקרית העוסקת בתחום זה מתמקדת בעיקר בהיבטים תיאוריים ובניתוח שלביו האחרונים של התהליך, השלבים בהם קווי המדיניות ככר מעוצבים, ומרכיביה המרכזיים של ההחלטה כבר מגובשים . אלה, לאחר שגובשו על ידי "יחידות החלטה" אחרות, מובאים להצבעת "הגופים המחליטים" ) ממשלה, קבינט, פרלמנט ( . אך מה מתרחש בשלבים הקודמים לשלב אישורה של המדיניות, שהוא שלב פורמלי, הכרוך בדרך כלל בהצבעה בלבד, או בדיון המתמקד בקווי המדיניות המובאים לאישור ? זהו אותו שלב בתהליך קבלת ההחלטות עליו כותב גרהאם אליסון, כי "בשום תחום אין הפער בין הספרות האקדמית לבין ניסיונם המעשי של אנשי הממשל גדול כפי שהוא בתחום זה . " מי הם השחקנים הנוטלים חלק בשלבי עיצוב המדיניות ? האם ניתן למצוא מכנה משותף בין תהליכי קביעת מדיניות במדינות ובמשטרים שונים ? האם התהליך המתרחש בישראל דומה לתהליכים המתרחשים במדינות אחרות ? שאלות אלה עומדות במוקדו של ספר זה . מחקרים מעטים יחסית מנתחים את תהליך קבלת ההחלטות בישראל . מעטים עוד יותר הם אלה הבוחנים את עיצוב המדיניות בתחום הביטחון הלאומי . עם זאת, ברוב המחקרים העוסקים בתחום זה, מושם הדגש על ניתוח שלב אישור המדיניות, הוא השלב הפורמלי של התהליך . החוקרים עוקפים בדרך כלל את התופעות המתגלות במישורים הבלתי פורמליים של התהליך, ודומה שאינם מקדישים להן את תשומת הלב הראויה . בספר זה השתדלתי לנסות ולהתמודד עם תעלומת המישור הבלתי פורמלי בתהליך קביעת המדיניות . בספטמבר 1993 נחתם באוסלו "הסכם העקרונות" בין ישראל לאש"ף, שהחזיר את מדיניותה של ישראל בנושא הבעיה הפלסטינית ועתיד השטחים הכבושים אל נקודת ההתחלה של יוני 1967 ואל האופציה הפלסטינית, אותה נקודת התחלה, הכוללת את תהליך נטישת האופציה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא