מבוא

עמוד:14

המאפיינים מערכות נורמטיביות, ברמת הפרשנות החברתית וביישום מסקנות הדיון התיאורטי על מערכת חברתית מסויימת . בפתיח הספר מובאים עיקרי הנושאים והמסקנות שבעבודה, לצורך סרטוט התמונה הכללית, שתתמלא בפרטים בהמשך . פרשנות חברתית בבואנו לפתח את המודל הפרשני הצבנו לעצמנו שתי מטרות : האחת, להציע גישה שתשכיל לפרש על בסיס תמונת המצב הנורמטיבית ) קרי מערכת התקנות, החוקים והנהגים ( , את סולם מערכת הערכים המכונן את המערכת המסוימת . במלים אחרות, גישה פרשנית שאינה בוחרת כנקודת מוצא את מערכת הערכים המוצהרים אלא מפרשת את הערכים על בסיס אותם דפוסים המקויימים . המטרה השנייה היתה לפתח מודל פרשני שהקריטריונים הפנימיים שלו עשויים לסייע לנו בהערכת המצב הערכי של המערכות המפורשות . קרי, לא רק לפתח פרשנויות המתאימות למערכת, אלא גם לסייע בהערכת התהליכים הערכיים המתחוללים בה . הגישה הפרשנית שאומצה והותאמה לצורכי דיוננו היתה גישת הפרשנות "הקונסטרוקטיביסטית" של המשפטן רונלד דבורקין, המפותחת בהרחבה בספרו Dworkin, 1986 ) Law's Empire ( . על פי גישה זו, לפרש משהו, משמעו להציע תכלית שאותה אמור מושא הפרשנות לממש, שתציג אותו כדרך מוצלחת למימוש התכלית . דרך זו הופכת את כיוון הפרשנות המקובל . נקודת המוצא לתהליך הפרשני היא האובייקטים הנתונים כשהפרשנות אמורה להעניק להם את התכלית המתאימה . ברמה החברתית, לפרש מערכת משמעו להציע לאותה מערכת מטרות וערכים, שיצדיקו את הרמה הנורמטיבית, יציגו אותה כדרך מימוש רציונלית ומוצלחת, ויקנו טעם לקיומה . על פי גישתו של דבורקין תחילתו של התהליך הפרשני ברמה הנורמטיבית . בסיוע כלים פרשניים, ובכפוף לקריטריונים המגדירים את הפעילות הפרשנית, מנסה גישה זו להגדיר את התכלית אותה שואפת מערכת הנורמות לממש או לבטא . תכלית זו, המבטאת את ערכי המערכת בזמן הנתון, נבחנת על פי מידת התאמתה למערכת הנורמטיבית, ויכולתה "להסביר" את מרכיביה המשמעותיים . לאחר שהוגדרה הפרשנות בשלב נורמטיבי מסוים, ניתן כמובן לעמתה עם שינויים נורמטיביים ועם פרשנויותיהם לצורך הערכת אופי השינוי . ■ עקרון מפתח מרכזי על פי דבורקין, המתקשר לסוגיית ההמשכיות של מערכות נורמטיביות, הוא עקרון ה"אינטגריטי" המתבסס על דרישת 14

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא