מבוא

עמוד:10

הדיון בין סירקין וקפלנסקי והשיחות עם וילקנסקי ואטינגר, בימי הוועידה הלונדונית, נערכו בעת שוועידה זו דנה והחליטה על פעולת ועד­הצירים ובעיות ההתיישבות בארץ­ישראל, שעליהם נרמז במכתב הנ"'ל ­ "רוצים לבקר את היישוב הקבוצתי, בשם הטענה, כי לבניין הארץ נחוץ הון פרטי, העומד ומחכה, כביכול, לארץ­ישראל . '' בשיחות סירקין­קפלנסקי בלונדון החלה להתגבש ביניהם אחדות­דעות בשאלות העבודה הארץ­ישראלית . העיקרון בדבר '"שוב קואופרטיבי המוני' הינו מניסוחיו של סירקין, ונידון במשלחת וסוכם על ידה . שניהם הרצו במועצת שטוקהולם על נושא זה ועל תפקידיה של המשלחת ) ועל כך להלן ( . מה הייתה עמדתה של אחדות­העבודה לגבי רעיון 'המשלחת הפועלית' וצאתה הקרוב לארץ­ישראל ? ­ המאבק על ההצטרפות לוועד­הצירים נגמר, והרעיון בדבר המשלחת נודע בארץ ממכתבי משרד הברית וממכתבו הנ"ל של סירקין . נראה, שהמשלחת שתהיה 'בת­סמך ובעלת כוח­ הוכחה', לא נשאה הן כל­כך ­ לפחות לא בעיני ברל כצנלסון, עורכו של ה'קונטרס' באותם הימים . נראה, שהוא לא קיבל כפשוטן את התכניות המרומזות של סירקין­קפלנסקי, ואולי אף לא את הסיוע המוזכר של וילקנסקי ) איש הפועל הצעיר ( ושל אטינגר . הסתפקותו של ה'קונטרס' בפרסום המכתב בלבד, ללא תגובה והתייחסות, הוסבר בהסתייגות אחדיט ממייסדיה מהברית העולמית של פועלי­ ציון, עליה סיפר ברל בשובו ממועצת שטוקהולם : "וחולשת הברית גדולה, זהו אסונה והיא רוצה להחזיק את כולם ] שמאל וימין [ בתוכה וזה עולה לה במחיר רב . '' 14 באחדות­העבודה חששו להצלחתה של ועדה חד­פעמית וראשונה זו, היוצאת לפעולתה כאשר בברית נאבק השמאל בימין, ומשרד הברית נאבק על שלמות הברית ושלמות המפלגות . " ייתכן, שחשש זה גבר כאשר נודע שקפלנסקי וחזנוביץ לא יוכלו להימנות עם חברי המשלחת ) מטעמים שעוד יפורטו ( . ועם זאת, בעוד נשמרת הסתייגות מאופקת מן המשלחת ­ זכה נ' סירקין להערכה עמוקה, כדברי ב' כצנלסון במסתו משנת תרע"ח : ''ביטויים וחיפושים ערירים בדרך ] על התוכן האנושי המלא של השאיפה הציונית בהתגשמותה [ זו נתגלו בציונות מראשית היוצרה, נתגלו ודעכו . זכור לטוב אדם אחד אשר אשו לא כבתה . אדם ער, בעל הרגשה לאומית כבירה וחושים עמוקים לעתיד, אשר נשאר נאמן לחיפושים ולתעיות הללו מן הימים הראשונים ועד היום ­ נחמן סירקין . ''" ההסתייגות, שאכן הייתה, לעצם ראיון המשלחת, עשויה להסביר את שתיקתו של ה'קונטרס', עד יום בוא חבריה לארץ, בינואר 1920 . עד אז קיבלו בלומנפלד, בן­צבי ובךגוריון, את רעיון המשלחת והאיצו את בואה לארץ . במיוחד התמיד בתביעה לקבלה אפרים בלומנפלד, שכיהן אז כמנהל משרד­העבודה " וקפא''י . 18 הוא הכיר מקרוב את המצוקה של הקבוצות והקואופרטיבים, הנעזריס על ידי קפא''י, והניח, שעבודת המשלחת עשויה להניע מפעלים חדשים ולסייע לקיימים . הוא כתנ : 'מתי תבוא הועדה הפוע''צית לא"י ? היא צריכה מהר לבוא . טלגרפנו וכתבנו לכם, שאיננו מסכימים בשום אופן לועידת ] מועצה [ פוע"צ בשטוקהולם < ב­ 1919 . 7 . 10 > . לא יהיה לה שומ ערך, אם מקודם לא תבוא לא''י ועדה פוע''צ וכוונתי שהמועצה העתידה תדון ותחליט ברוח סיכומי הוועדה העתידה . ''" המצב בברית העולמית החמיר . ההתכנסות, להבהרת העמדות השונות במפלגות, חייבה הקדמת המועצה . אף בלומנפלד שחרד לשלמות הברית, קיבל בעניין זה את דעת החברים במשרד הברית, והודיע להם ) באותו מכתב ( שנציגי אחדות­העבודה יוצאים למועצה .

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר