מבוא

עמוד:13

ואחדים מהם השתתפו רק באחד ממושבי המועצה . בין המושב הראשון לשני, התכנסה הוועידה הסוציאליסטית בלוזאן ) לוצרן ( , ובה נידונו בעיות האינטרנאציונלים ­ הסוציאליסטי והקומוניסטי ­ והזיקה בין שניהם ואליהם . חזנוביץ' וקפלנסקי ייצגו את הברית העולמית בוועידת לוצרן, ובשובם התחדשו הדיונים במועצת שטוקהולם, ובין השאר נידונו גם בעיות האינטרנאציונל . על חשיבותה של ההתכנסות בשטוקהולם, בשביל תנועת פועלי­ציון, כתב עוד ביוני ,1919 ליאון חזנוביץ' : "ההתכנסות היא צורך חיים בשבילנו . מאיים פילוג על הברית שלנו . מפלגות מסוימות במזרח ] אירופה [ נמצאות תחת השפעות לא רצויות, ורוצות שינוי של הברית או אף ייסוד ברית חדשה שתילחם בשלנו . . . יש לעשות כל מאמץ כדי לשמור על המגעים עם המפלגות הארציות ולמנוע היווצרותן של אי הבנות בעודן באיבן . המועצה הקרובה עשויה בעניין זה להיות בעלת חשיבות מכרעת לגבי עתידה של הברית שלנו ולכך יש להכין אותה עם כל התבונה והמרץ . " 32 דברים אלה נכתבו גם על דעתם של מרדכי יארבלום, חבר משרד הברית, של אברהם רבוצקי, אשר זה מקרוב בא מאוקראינה, ושל זלמן רובשוב, שהגיע לשטוקהולם מגרמניה . את כולם איחדה החרדה לשלום הברית העולמית . אפרים בלומנפלד, המעורה הן במצבן של מפלגות פועלי­ציון, והן בנעשה בארץ, בתוקף תפקידיו כמנהל קפאיי ומשרד העבודה בארץ­ישראל מטעם הברית העולמית, הציע באותו מועד, יוני 1919 : "לא זמן עכשיו להבליט את הניגודים, אלא זמן להבליט את המומנטים המאחדים אותנו . ואם ארץ­ישראל מאחדת את כולנו נחוץ שבהקדם האפשרי תבוא אלינו קומיסיה פועלי­ציון מחברים מארצות שונות, שביחד אתנו תלמד המצב, תעבד תכניות לעבודה . בוועדה כזו אין פחד שהפירודים יפרידו בינינו, מפני שתמיד לעיני המשתתפים תהיה העבודה הסוציאלית ] הסוציאליסטית [ בארץ­ ישראל . "" דיוני מועצת שטוקהולם היו ראשיתה של פרשת­דרכים בתנועת פועלי­ציון ומפלגותיה . מענייננו להתמקד בדיונים על הפעילות ההתיישבותית והכלכלית של הברית ומפלגותיה בארץ­ ישראל, ובתפקידיה של המשלחת, שנועדה לצאת לארץ בתום מועצה זו . הדיונים בנושאים אלה נערכו במושב הראשון והשלישי של המועצה . בין עשרת המשתתפים במושב הראשון היו גם נציגי המפלגות שהתנגדו לפעולתו של משרד הברית ותבעו שינויים ארגוניים בברית, ובאידיאולוגיה שלה . אלה היוו את 'האגף השמאלי' במועצת שטוקהולם . 34 בדיוניה הציגו את עמדותיהם בשאלות האידיאולוגיות העקרוניות ­ ואף רוסתייגו מצירופה של אחדות­העבודה לברית העולמית . סוגיית f > / eyB"­f7 x נידונה בימים האחרונים של מושב זה,53 לאחר הרצאתו של שלמה קפלנסקי, שקרא לה : "אונזערע סעטיגקייס אין ארץ­ישראל' ) פעולתנו בארץ­ישראל ( , עיקריה היו : העלייה לארץ, כלומר ארגונה והכנתה בארצות הגולה וקליטתה בארץ; הקואופראציה בהתיישבות ובתעשייה; הקואופראציה הצרכנית; האיגוד המקצועי; ארגון פעולות תרבות, חינוך וכר ­ יריעה רחבה של פעילות, שתתוכנן ותבוצע על­ידי פועלי ארץ­ישראל, בסיוען של מפלגות הברית . בסיכום הרצאתו אמר, בין השאר : 'משרד הברית יצטרך למצוא דרך, שכל עבודת החשיבה בענייני א ^ ­ישרל■■ ^ תרוכז בו . נחוץ להקים x18 r'­pKדודמ ^ במשרד­הברית, שיכין לוועידה העולמית עבודות חדשות ותקוות חדשות . אחת העבודות הראשונות חייבת להיות משלחת של פועלי­ציון . . . יש ליצור מטה ראשי אינטלקטואלי, מדור מדעי, שילמד את בעיות ההתיישבות והמדיניות הפועלית בארץ­ישראל . ככל

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר