מבוא

עמוד:11

בן­צבי היה גם הוא בין המצפים למשלחת, ובהיותו עדיין חייל בגדוד העברי השתתף רק בחלק מדיוניה . על המשלחת אמר, בישיבת הסיום שלה : 'צפינו למשלחת חברינו אנו . . . ולראשונה הנה הינם בזה שליחי המפלגות לשם מיזוגם והגשמת שאיפתם . " ובך­גוריון, אף הוא אז חייל בגדוד, כתב לרחל ינאית, בהיוודע דבר המשלחת : " . . . צריך גם לזרז את חברינו בחוץ­לארץ שימהרו לשלוח הנה ועדה מעורבת מבאי­כוה ארצות שונות, לכל הפחות אמריקה ואנגליה ופולין, אם אפשר . בכוחותינו ובאמצעינו לא נעשה גדולות, ואם לא נעשה עכשיו גדולות לא נעשה כלום . בחוץ­לארץ לא ידוע המצב, ואין יודעים מה לעשות . . . . יותר מדי נמשכנו אחרי חוסר הפעולה של ועד­הצירים . בהתלוננות בלבד לא נוכל להסתפק . עלינו לעשות בכוחות עצמנו מה שאפשר, ולדעתי אנו יכולים לעשות דבר­מה . . . . הנודעו כבר איזו דברים מסוימים בדבר הועדה ההולכת ובאה ? ­ 20 בשטוקהולם, בניו­יורק ובארץ­ישראל, התגבש רעיון המשלחת . אך הסמכות וההרכב, התפקידים ושיטות הפעולה של משלחת זו היו מותנים במצבה של הברית העולמית, במחצית השנייה של שנת ,1919 ובהחלטות מועצתה, שהתכנסה בשטוקהולם . ג . הברית העולמית "הברית העולמית הסוציאליסטית של הפועלים היהודים פועלי­ציון ­ ביידיש : "אלוועלטליכער יידישער סאציאליסטישער ארבייטער פערבאנד פועלי­ציוך ­ נוסדה בוועידה העולמית הראשונה של מפלגות פועלי­ציון שנערכה בהאג באוגוסט r 190 . הוועידה העולמית השנייה נערכה בקראקוב, בדצמבר ,1909 השלישית בווינה, באוגוסט 1911 והרביעית בקראקוב, באוגוסט 1913 . את הברית ניהל משרד הברית ­ ביידיש : פערבאנדס­ביורא ­ שנבחר בוועידות העולמיות, לעתים הוא מכונה בפרוטוקולים גם בשם 'ועד הברית' . בשנות מלחמת­העולם הראשונה שמר משרד הברית, במאמצים רבים, על קשרים עם המפלגות הארציות . המשרד פעל בהאג עד מאי 1917 וממאי העתיק את מקום מושבו לשטוקהולם . פעלו בה בנפרד ובמצורף שלמה קפלנסקי, ליאון חזנוביץ' וברל לוקר . בין היתר פרסם המשרד עלון מידע והסברה ביידיש ובגרמנית "יידישע ארבייטער קאראספאנדענץ" ) ''יאק" ( , שניזום, טופח ונערך על­ידי ליאון חזנוביץ' . בשנים שלאחר המלחמה הופיע ה"יאק'' גם בצרפתית, גרמנית ועוד . החברים במשרד ייצגו את הברית בפני מוסדות ההסתדרות הציונית, האינטרנאציונל הסוציאליסטי והנהגות המפלגות היהודיות והסוציאליסטיות . למשרד האינטרנאציונל הסוציאליסטי הבין­לאומי הגיש משרד הברית בשנת 1915 תזכיר על מצבם של היהודים בתפוצות ובארץ­ישראל, בו העלה את התביעות הלאומיות והציוניות לקראת ועידת השלום הצפויה . תזכיר זה, הוכן על­ידי ש' קפלנסקי וידוע גם בשם 'הספר האדום' בשל עטיפתו האדומה . 21 על ספר זה כתב זלמן שזר שהיה "לכרטיס­הכניסה של הציונות לתוך עולם ההכרה של הסוציאליזם, ומעין 'תשובת המשקל' לתהליך הכניסה של היצור יודענפראגה', אשר בו החל בשעה אומללה שישים שנה לפני כן קארל מרכס" . 22 נוכח התהפוכות והתלאות של שנות המלחמה והמהפכה, ולקראת התמורות הצפויות לאחריהן, ניסו החברים במשרד הברית לגבש גם התייחסות אידיאולוגית, עקתנית ומדינית, כאחת בעניינים הבץ­לאומיים והסוציאליסטיים, בבעיות היישובים היהודיים בגולה ובארץ­ישראל ובתפקודה של התנועה הציונית במציאות המדינית הבין­לאומית החדשה .

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר