|
|
עמוד:9
כמעט כל י / מנהיגים הציוניים נסעו לארץישראל, נראה שנוצרים שם עכשיו יחסים ] חדשים [ ונחוץ בדחיפות בתנאים אלה שוועדה שלנו תהיה נוכחת שם . לכן בחרנו בחברים קפלנסקי והזנוביץ כחלק של ועדת ר & ועלים המיוחדת שצריכה מיד לנסוע לארץישראל . 10 לדעת היים פיינמן, צריכים החבריט המרכזיים במשרד הברית לרכז את פעילותם בארץ ישראל, כראשוני 'הוועדה הפועלית' אליהם יצורפו הארץישראלים, ויותר מאוחר האמריקאיים . ייתכן שחשבו על נחמן סירקין וברוך צוקרמן, ששהו אז באירופה . בהחלטה זו מצוי הוויתור על ההשתתפות בוועדהצירים, ומולו הצגת ועדה פועלית, שתפעל בארץ בעת פעולת ועדהצירים . האמריקאיים גם מציעים את ההרכב המשולש של הוועדה משרד הברית, המפלגה האמריקאית והארץישראלית . הרכב זה מייצג תפיסות עקרוניות, בשאלת העבודה הארץישראלית המוסכמות ברובן, אך אלו יידונו במועצת שטוקהולם, כפי שנראה להלן . הוועידה הציונית בלונדון נדחתה לספטמבר, ובשל כך נדחתה גם מועצת פועליציון, שנועדה להתכנס בסמיכות מועדים לוועידה הלונדונית . האמריקאים חזרו והפצירו : 'בשבילנו חשוב יותר עכשיו שהוועדה הפועלציונית תיסע לארץישראל מהר ככל האפשר, ולכן דווקא החלטנו שהחברים קפלגסקי וחזנוביץ יסעו ישר לארץישראל . הוצאותיהם יכוסו על ידי קרן החירות ] של המפלגה האמריקאית [ , והם יפעלו כחברים הראשונים של הוועדה שלנו . "" במשרד הברית ובמפלגה האמריקאית הוחלט על שיגור המשלחת . אז החל הבירור על הגדרת פעולתה, סמכותה והרכבה בירור שסוכם רק במועצת שטוקהולם . בירור זה, על הסמכות והתכנית, שהיה בעיקרו על מידת המעורבות הישירה של מפלגות הוץלארץ בפעילות ההתיישבותית בארץ ישראל, התנהל בין מרכז פועליציון בארצות הברית לבין קפלנסקי . האמריקאים חשבו על ניהול ממשי וישיר, בעוד שקפלנסקי גיבש את התפיסה בדבר הדרכה מדעית וייעוץ כלכלי וחברתי, על ידי מחלקה מיוחדת שתקום במשרד הברית . האמריקאים אף קבעו קווים ראשונים לעבודת הוועדה : " . . . אנו מצפים שחלק מ הוועדה הארץישראלית יישאר בארץישראל ושם ינהל את הפעילות ההתיישבותית לפי ההוראות של הברית העולמית, שתהיינה ברוח הפרוגרמה שתעובד בוועידה העולמית שלנו . . . אנו מציעים שבוועדה יהיו 1 חברים מהם 3 אמריקנים ומהם יחזרו שניים לאמריקה באוקטובר ] 1919 [ . . . והם ינהלו את התעמולה למען העבודה הארץישראלית בסמכות שירכשו על ידי חברותם ופעילותם בוועדה . . . " 12 באחת, ועדה שתשהה בארץ זמן ממושך ובה תהיה לאמריקאים עמדה קובעת . 'הוועדה הפועלית', לפי הצעת האמריקאים, נועדה להיות תשובה שוותמשקל לוועדהצירים המתנכר . האמריקאים ידעו, שהם ייתבעו לממן חלקים גדולים של הפעילות ההתיישבותית העתידה . מעורבותם הישירה והאחראית בביצוע פעילות זו, עשויה לסייע להם בגיוס הכספים למטרה זו בקרב שכבות עממיות רחבות . בוועידה הציונית בלונדון, שנערכה בפברוארמרס ,1920 השתתפו שלמה קפלנסקי ונחמן סירקין כנציגי פועליציון . הם דנו שם ביניהם, בבעיות השעה בתנועת פועליציון, ובין השאר גם בבעיית המשלחת, ה'נחוצה כל כך' : "על תכניותינו אנו יכתוב לכם קפלנסקי . אנו חצים לכנס ועידה עולמית של פועליציון, בשביל ענייני השעה החשובים, לענייני האינסרנאציונל וועידת השלום . ועוד רוצים אנו, כי משלחתנו ואולי בלווית עוד צירים, תלך לארץישראל, תשהה שם איזה חדשים, ותביא משם תוכנית של יישוב קואופרטיבי המוני, ותשמיע את דבריה אל פועלי ישראל . המשלחת תחקור ותלמד את מצב העניינים, וקריאתה אל העם תהיה בתסמך ובעל . . כוההובחה . האגרונומים וילקנסקי ואטינגר עומדים על השקפותינו בשאלות היישוב, ויסייעו לנו בידיעתם . ""
|
|