|
|
עמוד:11
ניסוחו של בןגוריון, שלב "הציונותהלוחמת" . את האידיאולוגיה ששימשה נר לאקטיביסטים בתנועת העבודה בשנים 5491 1946 ניתן למצוא באביב וקיץ 1939 וכן ניתן למצוא אז את ניצניהן של שיטות הפעולה בהן נקטו בתקופה הנחקרת . מלחמתהעולם השנייה היוותה מעין הפוגה, ואפשר למצוא קו ישיר בין הפעילות ב 1939 לבין הפעילות ב 6 / 1945 . נוכח זאת מצאתי לנכון להתחיל את הרקע לעבודה באירועי אביב 1939 . אשר לאצ"ל וללח''י הארגון הצבאי הלאומי כבר היה קיים ופעיל ב ,1939 אך בינו לבין האצ"ל נוסח 6 / ,1945 וודאי שבינו לבין הלח"י, אשר צמח גם הוא מהאצ"ל, רב הנבדל מהמשותף . נקודת המוצא בזמן נבחרה כתום המלחמה באירופה, שכן אז החל שלב חדש בפעילותם של הגופים השונים ביישוב . לקראת סיום המלחמה החלו המוסדות הלאומיים והיישוביים לפעול ביתר שאת למען ביטול משטר ''הספרהלבך' וכינון משטר שיאפשר התפתחות היישוב וקליטת המוני יהודי הגולה, ובעיקר שארית הפליטה . אצ"ל הסיר מעצמו את הסייג, לפיו פעל מאז תחילת "המרד" שלו לא לפגוע במוסדות צבאיים בריטיים . לח"י החל גם הוא לפעול . ה"םזון" של היישוב המאורגן נגד אצ"ל הגיע לסיומו ובהגיע ראשי היישוב המאורגן למסקנה כי לא יהיה, כנראה, מנוס מפעולה מזוינת, הוחל במגעים בין שלושת הגופים, מגעים שהניבו, בסופו של דבר, את "תנועתהמרי העברי" . מעניינו של ספר זה, לעמוד על ההבדלים בין ארבעת הגופים האקטיביסטיים : ) האקטיביסטים במפא"י, התנועה לאחדותהעבודה, אצ"ל ולח"י ( ועל פירושיהם, הלכה ומעשה, למונח אקטיביזם; על הגורמים שהביאום לשתף פעולה, למרות ההבדלים; על ההבדלים שנשארו בתוקפם במהלך שיתוףהפעולה ועל הגורמים להפסקתו . תיאור התקופה שמפירוקה של "תנועת המרי העברי" ועד הקונגרס הציוני הכ''ב, נועד להבליט מספר היבטים של הבדלי גישות בין התנועות השונות, ובעיקר בין האקטיביסטים במפא"י לאנשי לאחדותהעבודה, היבטים שמצאו ביטוי חלקי בלבד בתקופת "תנועת המרי העברי" . נקודת הסיום של הספר היא הקונגרס הציוני הב''ב, בו באו לביטוי, מעל במה ציונית פומבית, ההשקפות האקטיביסטיות, על גווניהן השונים, מזה, וההשקפות המתונות, מזה, ובו עמדו להתקבל ההכרעות באשר לדרכה של התנועה הציונית, בעקבות ההתפתחויות שלאחר מלחמת העולם . בתיאור עמדות האקטיביסטים בקונגרס עצמו, חרגתי מהכלל שקבעתי לעצמי, להשוות עם המחתרות הפורשות ולא עם התנועה הרוויזיוניסטית, שכן המחתרות לא היו מיוצגות בקונגרס ואילו הדעות שהשמיעו נציגי התנועה הרוויזיוניסטית ביטאו, במידה רבה, את השקפות אצ"ל . לסיכום, הספר נועד לתאר את עמדותיהם של ארבעת הגורמים האקטיביסטיים ביישוב בתקופה שמתום המלחמה באירופה ועד הקונגרס הציוני הכ"ב . היבטים שונים של נושא הספר מצאו ביטוי בספרים ובעבודות מחקר . חלקם
|
|