|
|
עמוד:13
הארגון ברבים, נוספים לעיתים קרובות יסודות המיועדים לייפות את דמותו של הארגון בעיני הציבור . גם בישיבות של מוסדות פניםמפלגתיים לא נעדר היסוד של הצגת עמדות בצורה המיועדת לשכנע את משתתפי הישיבה לתמוך בהן, אולם בפורומים אלה, מניח אני, מביעים הדוברים את העמדות הקרובות ביותר לעמדותי הם האמיתיות . עם זאת, נמצאו בסוגי המקורות האחרים השלמות חשובות, שהוסיפו רבות לעבודה והיו אף נושאים שלגביהם אין כלל פרוטוקולים ולא היה מנוס אלא להשתמש במקורות מהסוגים האחרים . מבחינת סוגי מקורות ניתן להבחין בהבדלים בין הגופים השונים המתוארים בספר : הגוף שלגביו היו בידי מקורות רבים מהסוג הראשון הוא מפא"י; בארכיון ביתברל מצאתי פרוטוקולים של ישיבות רבות של המוסדות השונים של מפא"י, שמהם שאבתי מידע רב, מכלי ראשון, על עמדותיהם של האקטיביסטים במפא''י ועל מעשיהם . מעצם העובדה שראשי האקטיביסטים במפא''י כיהנו במשרות מרכזיות במוסדות התנועה הציונית והיישוב, היוו פרוטוקולים של ישיבות ומוסדות שונים, כגון הוועד הפועל הציוני, הנהלת הסוכנות היהודית והוועד הלאומי, מקורות נוספים לתיאור עמדותיהם ומעשיהם . לפיכך יכולתי להתבסס לגביהם רבות על מקורות אלה, והיה עלי להוסיף אך מעט ממקורות מהסוגים האחרים . לגבי התנועה לאחדותהעבודה; בארכיון הקיבוץ המאוחד באפעל לא נמצאו, אלא פרוטוקולים של ישיבות ועידת התנועה ומועצתה מוסדות שהתכנסו לעיתים רחוקות, כך שלא ניתן היה לעמוד על עמדותיהם של ראשי התנועה, נוכח האירועים השוטפים בתקופה, מדבריהם במוסדות פנימיים . מעט שאבתי מדברי נציגי לאחדות העבודה בוועדהפועל הציוני ובוועדהלאומי וכן הסתייעתי בתיאור עמדות התנועה בביטאונה ידיעות התנועה לאחדותהעבודה . לגבי אצ"ל אין פרוטוקולים של ישיבות מפקדת אצ''ל מהתקופה הנחקרת בעבודה . הפרוטוקולים שפורסמו בעבודת הדוקטורט של ד''ר שלמה לבעמי ) פורסמו גם ב"הציונות ד"' ( הם מהשנים 3491 1944 . הם היו לי לעזר כרקע לעבודה ולתיאור תקופת הרקע אך לא לתיאור התקופה הנחקרת עצמה . מקורות ראשוניים שנעזרתי בהם הם פתקים שהוחלפו בין מפקדת האצ"ל ומפקדו לבין ראשי ה"הגנה" במסגרת תנועת המרי העברי ) כינויים "פתקי תנועת המרי" ( , אך הם מעטים במספר . כן נעזרתי בביטאון האצ"ל "חרות'' ובפרסומים שראו אור לאחר מכן בספרו של בגין ''במחתרת'' . תיאור עמדות אצ''ל ומעשיו מבוסס, בעיקר, על מקורות מהסוגים האחרים, כגון ספרו של בגין "המרד", ספר תולדות ההגנה וספר מערכות הארגון הצבאי הלאומי . לגבי לח''י אין כלל פרוטוקולים של ישיבות פנימיות . המקורות העיקריים לתיאור עמדות הארגון הוא קובץ כתבי לח''י, ובמרכזו עיתון ''המעש", וספרים שכתבו מפקדיו : נתן יליךמור וישראל אלדד וכמה מלוחמי הארגון וכן ספר תולדות ההגנה . תודתי נתונה לאנשי הארכיונים שהואילו לפתוח בפני את המסמכים האצורים 13
|
|