|
|
עמוד:12
12 בהתאם למרכיביה ההיסטוריים, אנשי אחדות העבודה ואנשי השומר הצעיר . היחס השונה אל השאלות המרכזיות של ראיית המציאות העולמית, או בשפת התקופה "שאלת האוריינטציה לגבי ברית המועצות", עומדת במרכז חיבורו של שאול פז, הנוטה לראות בגווניה תולדה של העבר הייחודי של כל מרכיב ושל הטיפוס האנושי שלו . הדיון בסוגיה הוא בעייתי לא רק בגין מורכבתו, אלא גם בגין עובדת השינויים שחלו כיום בברית המועצות ובמחנה שהיא עמדה בראשו, במזרח אירופה . הבדלים מהותיים אלה עלולים ליצור אצל הקורא בן ימינו תפיסה אנכרוניסטית, המקשה על ראית המציאות דרך הפריזמה של שנות החמישים, ומכאן החשיבות בשחזור תפיסות אלה . אם במוקד חיבורו של שאול פז עומד הוויכוח שפילג את המפלגה לחטיבותיה השונות, הרי שאלון קדיש הדגיש אותן העמדות הרעיוניות שעיצבו את גישת הביטחון של מפ"ם והיו משותפות לחברים בכל מרכיביה . הדיון בסוגיות אלה נערך תוך שילוב אנשי הפרקסיס הביטחוני ותיאורטיקנים אידיאולוגיים, כשהציפיה ממסקנות הדיון, שהן תהיינה תשובה לנסיבות המשתנות בהתאם לדוגמה רעיונית . עוד טרם הקמת המפלגה, היו הגורמים שהתאחדו בה מאוחדים באשר לדמותו הרצויה של הצבא . מפ"ם על כל מרכיביה חתרה לצבא מיליציוני, ולא טכנוקרטי . 14' הוויכוח על אופיו של הצבא ויחסיו עם החברה הישראלית נמשך גם לאחר המלחמה . ויכוח זה היה גם הוויכוח על החברה הישראלית המשנה את אופיה על רקע העלייה ההמונית . הצבא נתפש, הן ע"י אנשי מפ"ם והן ע"י בן גוריון, גם כמכשיר לשינוי החברה וכסימפטום לשינויים העוברים עליה . הוויכוח שבו נטלו חלק האידיאולוגים המפלגתיים ואנשי המערכת הביטחונית המקצועיים פרץ בנקודות צומת בתהליך התפתחות הצבא, כמו פירוק הפלמ"ח בשלהי ,1948 העברת חוק שירות הביטחון תש"ט ודיון על ההגנה המרחבית ב 059ו . בכל הצמתים האלו בא לביטוי שיתוף הפעולה בין אנשי ביטחון מקצועיים והאידיאולוגים המפלגתיים, כששיתוף פעולה זה מוכתב ע"י ראייה משותפת של אופי הצבא, המדינה והחברה בישראל ועברם המשותף של פעילי הביטחון הבולטים של המפלגה על כל מרכיביה . כאן ניכרת התפתחות שונה בין הראייה המעשית המקצועית של פעילי הביטחון לבין העמדות האידיאולוגיות של אגף שמאל בתוך מפ"ם, בראשות משה סנה .
|
|