|
|
עמוד:10
10 האופי המקודש שבן גוריון ניסה להעניק למדינת ישראל . התפישה של המדינה, הן כמכשיר ציוני והן כמעמדי עיצבה את גישת מפ"ם גם ביחסה למנגנון . מפ"ם ראתה את עצמה כזכאית וכחייבת להשפיע על אופי המדינה וצבאה, ומכאן גם על החברה והמשק בכלל, והדרך היחידה הייתה ע"י הפעלת חבריה הנמצאים בנקודות רגישות במנגנון, וקודם כל במנגנון הביטחוני והדיפלומטי . ולכן, במשך כל תקופת היותה בממשלה הזמנית לחמה מפ"ם לאייוש משרות בתחום זה . בימי המלחמה, הייתה מלאכה זו קלה יותר . בשלב זה לחמה מפ"ם לשמור על תפקידי חבריה בצה"ל, ואף גרמה למשבר קואליציוני בשל פיטורי ישראל גלילי מתפקיד הרמ"ה . בעייתה העיקרית הייתה ליצור ולשמר מערכות קשר בינה לבין חבריה המאיישים תפקידי מפתח בצה"ל, לצד החברים מן השורה . על מנת לקיים יעדים אלה הקימה המפלגה מספר ועדות, שתיפקודן, הרכבן וגורלן מתואר במאמרו של גידי אילת, שלצד היותו נמען הוועדות בתור מפקד בכיר בימי מלחמת העצמאות, ריכז את פעילותן בשנים מאוחרות יותר . לאחר הבחירות לכנסת הראשונה, וביתר שאת לאחר מלחמת העצמאות כאשר נדחקה מפ"ם לאופוזיציה ורוב המפקדים הבכירים, שהיו אנשי מפ"ם, "התפוטרו" מן הצבא השתנה אופי פעילותן של הוועדות . מעתה המפלגה ניסתה להשפיע מבחוץ, אך נעזרה באותם חברי מפ"ם שנשארו במערכת . פעילות זו זכתה לתיאור מוגזם ומוטעה הן בתיאורו של איסר הראל והן בספרו של זאב צחור, "חזן, החיים בתנועה" . ) 3 ( גידי אילת, בהסתמכו על תיעוד נרחב, כולל שימוש בארכיון מחלקת הביטחון של מפ"ם שנחשף במחבוא בקיבוץ יקום לפני שנים מועטות, ותוך שימוש בעדויות של פעילי הוועדות, מעמיד את הסיפור על דיוקו . לכן מהווה מאמרו זה של אילת תרומה ייחודית לחקר העשור הראשון של מדינת ישראל, ויש לקוות שמחקרים מקבילים על הפעילות בתחומי הביטחון של מפלגות אחרות, ובמיוחד של מפא"י ישלימו את התמונה . גם בתחום יחסי החוץ ניסתה מפ"ם לאייש את השירות הדיפלומטי של המדינה שבדרך . מאמציה הופנו בעיקר למשרות בגוש הסובייטי, וביחוד בברית המועצות . משה שרת, בראשית דרכו כשר החוץ, דחה את פניות מפ"ם, ולמעט השגרירות בפולין, לא הוצבו חברי מפ"ם באף תפקיד דיפלומטי חשוב . שני הצדדים ראו
|
|