|
|
עמוד:7
מפ"ם . מפ"ם, אשר הציגה את עצמה במערכת הבחירות לכנסת הראשונה בשלהי מלחמת העצמאות כ"מפלגת מצביאים", לא יכלה לפסוח על עיסוק בסוגיות ביטחון ומדיניות חוץ של המדינה הצעירה . הסיסמה של מנהיג מפ"ם, מאיר יערי "לא יוכלו בלעדינו" הייתה רלבנטית בתחום הביטחון יותר מאשר בכל תחום אחר . לכן, פעילות מפ"ם בנושאי חוץ וביטחון לא הייתה עוד נושא בין נושאי הפעילויות של מפ"ם, אלא אחד המוקדים העיקריים של פעילותה והתחום שכל צמרת המפלגה שאפה להטביע עליו את חותמה . פעילות מפ''ם בתחום הביטחון ובתחום מדיניות החוץ נבחנת בספר שלפנינו בשלושה היבטים : המציאות הממשית שבתוכה התנהלה הפעילות, ההשקפה הרעיונית שעיצבה, הן את אופן ראיית המציאות והן את דרכי התגובה עליה והאינטראקציה בין המערכת הביטחונית והדיפלומטית של ישראל, לבין אנשי מפ"ם שפעלו במערכת זו . שש שנות קיומה של מפ"ם המאוחדת ) כלומר זו הכוללת את אנשי השומר הצעיר, את חברי אחדות העבודה ואת אנשי פועלי ציון שמאל ( היו תקופה סוערת ביותר בתולדות מדינת ישראל . מפ"ם קמה בינואר 849ו, זמן קצר אחרי נפילת הל"ה, אירוע שעמד במרכז תשומת לבם של באי ועידת היסוד שלה והיא התפרקה באוגוסט ,1954 בימי מלחמת הגבולות של המדינה הצעירה . בתקופה זו התמסדו המערכות הוולונטריות שצמחו בימי היישוב והפכו למסגרות ביורוקרטיות והירארכיות . ההגנה, שהייתה גוף מיליציוני התנדבותי, הפכה תוך כדי מלחמת העצמאות לצבא מגויס וממוסד . צה"ל עבר בתקופה הנידונה שני מהפכים . אם בימי המלמה הוא התאפיין כצבא מגויס גדול, הרי שאחר הקמתו מחדש בתום המלחמה, הוא ניכר בצמצום הצבא הסדיר ובהרחבת צבא המילואים שלו . מבנה זה נועד לענות על אילוצי קליטת העלייה ובניין המשק הלאומי מחד גיסא, והאיום המרכזי שניצב לפני צה"ל, הביטחון השוטף בספר מאידך גיסא . איום זה, בהיעדר איום מידי וקיומי למדינת ישראל, תיעל אליו את עיקר תשומת הלב של מערכת הביטחון . קביעה זו נכונה גם אם נניח שמעבר זה היה הכרחי בגלל היקפו של הצבא, הקפיצה הטכנולוגית שהוא עבר והבקרה הממלכתית על מעשיו . אך במבחן האמיתי של כל צבא : שיפור תיפקודו כגוף לוחם, קשה לראות את יתרון הצבא של ראשית שנות החמישים על הצבא של ימי מלחמת השחרור . שינוי זה לווה בשינויים פרסונאליים בפיקוד צבאי ובמערכת הביטחונית כולה, שינוי שפעל
|
|