|
|
עמוד:13
ההשלכות הכלכליות של יוזמות החקיקה של הקואליציה 13 לפי החישובים שנציג, אומדני הפגיעה בתוצר לנפש בטווח הארוך הם בסדר גודל של עשרות אחוזים ; האומדנים הנובעים מהסימולציות והספציפיקציות למיניהן נעים בין ירידה של % 9 במקרה האופטימי ביותר ועד ירידה של כ- % 45 במקרה הפסימי, בהשוואה לתרחיש חלופי שבו יוזמות החקיקה אינן מיושמות . במונחי שנת 2022 המשמעות של כל % 10 כאלה היא אובדן הכנסה שנתי למשק של כ- 175 מיליארד ש"ח, או כ- 92 אלף ש"ח למשק בית של 5 נפשות, בכל שנה ושנה . 6 באשר לעלייה ברמת השחיתות הציבורית, השלמת יוזמות החקיקה צפויה להביא את רמת השחיתות הציבורית בישראל לרמה הרווחת במדינות כמו קובה וסין בתרחיש השלילי, וסלובקיה או פיג'י בתרחיש הפחות שלילי . כאמור, האומדנים הללו אינם תחזיות, אבל אפילו אם רמת הדיוק שלהם נמוכה, התמונה הכללית המתגבשת היא שהסכנה האפשרית שמדובר בה היא בסדר גודל חסר תקדים, ושהיא עלולה לעכב את הפיתוח הכלכלי של ישראל בשנים רבות ולדרדרה אל תחתית רשימת המדינות המפותחות . עוד נציין כי כמה מהמאפיינים של המשק הישראלי מעלים חשש שהפגיעה בו תהיה חריפה ומהירה במיוחד . ראשית, כמוסבר להלן, ענף ההיי-טק הישראלי עשוי להיות רגיש במיוחד לשינוי הסביבה המשפטית והמשטרית, מאחר שהוא נסמך במידה רבה על זרמי השקעות ישירות המגיעות מחוץ לישראל, היכולות להיות מופנות בקלות ובמהירות ליעדים אחרים בעקבות ההידרדרות בסביבה זו . על כך יש להוסיף את הסכנה ארוכת הטווח לבריחת מוחות הדרגתית אך משמעותית של עובדים עתירי מיומנויות המספקים את היסוד העמוק לתעשיית ההיי-טק המקומית, בעוד אפשרויות הניידות הגלובלית שלהם הן הגבוהות ביותר . 7 סיבה נוספת לדאגה היתרה במקרה הישראלי היא המבנה המגזרי של החברה המקומית . הספרות מדגישה, בין היתר, כי מוסדות שמאפשרים לקבוצות 6 בשנת 2022 התוצר המקומי הגולמי של ישראל עמד על כ – 1,756 מיליארד ש"ח, כלומר כ – 184 אלף ש"ח לנפש ( במחירים שוטפים ; בנק ישראל, ,2023 דין וחשבון, 2022 ) . 7 במסמך של מכון אהרן ( אקשטיין, ניר וסומקין, 2023 ) מפורטים תרחישים שונים להשפעה של משבר ההייטק העולמי והמהפכה המשפטית על הצמיחה . ראו גם פרק 2 של המחקר על חשיבות ההיי – טק למשק הישראלי .
|
|