|
|
עמוד:12
12 דוח מחקר המתאם בין המדדים המוסדיים ובין מדדים המשקפים כמה מערוצי ההשפעה העיקריים שהספרות מדברת עליהם — רמת ההשקעה בנכסי הון קבועים לנפש, רמת החדשנות וטוהר המידות במגזר הציבורי . את הקשר שבין המדדים המוסדיים ובין התוצר לנפש בטווח הארוך אנו אומדים באמצעות שתי גישות אמפיריות . הראשונה נסמכת על נתוני פאנל קצרים, והזיהוי נסמך למעשה על שונוּת מפוקחת בין מדינות בחתך רוחב . גישה זו משתמשת בַּשונוּת ארוכת הטווח באיכות המוסדות במגוון מדינות באופן שהולם את הידוע בספרות המחקרית על ההשלכות ארוכות הטווח של המאפיינים המוסדיים וההמשכיות שלהם על מדדי הפיתוח הכלכליים . ואולם לפי גישה זו, קשה יותר לזהות באופן אמין את ההשפעה הנפרדת של מאפיינים מוסדיים יחידים . לפיכך הגישה החלופית שאנו משתמשים בה עוקבת אחר האסטרטגיה האמפירית של אג'מוגלו ושותפיו ( 2019 , . Acemoglu et al ) , שבה הזיהוי מסתמך על השינויים המתרחשים במאפיינים המוסדיים בתוך מדינה על פני זמן . יתרונה של גישה זו הוא בזיהוי האמין יותר של ההשפעה המוסדית, ביכולת לבודד אותה מהשפעות אחרות, וכן בפיקוח על המגמות הדינמיות של התוצר לנפש ; חסרונותיה הם בכך שהיא אינה משתמשת בַּשונוּת החשובה שבין מדינות, וכן באי-זמינות של נתוני תוצר המתוקנים לפי כוח הקנייה ) PPP ( , המאלצת אותנו להשתמש בנתוני תוצר לנפש שאינם מתוקנים כך . להשקפתנו, שתי הגישות האלה משלימות זו את זו . באופן כללי אומדני ההשפעה גדולים יותר בגישה הראשונה, אבל על פי שתיהן מתקבל כי למגבלות שיפוטיות על הממשלה יש השפעה דרמטית ומסדר גודל ראשון על פיתוח כלכלי בטווח הארוך . כדי לקשר את המתאמים האלה לשינויים הצפויים בישראל בעקבות יישום יוזמות הקואליציה, אנו מאמצים שתי גישות לכימות השינויים המוסדיים . בהסתמך על הגישה האחת, אנו מקישים מעוצמת השינויים במדדים אלו בהונגריה ובפולין על עוצמת השינויים החזויה בישראל, מתוך הנחה שקיימים קוויי דמיון רבים מאוד בין אירועי הנסיגה הדמוקרטית שם ובין אלה הצפויים בישראל . בהסתמך על הגישה השנייה, אנו נעזרים בסימולציה שערכו חוקרי מדעי המדינה בישראל כדי להעריך את השינוי במדדי הביקורת השיפוטית בעקבות יישום יוזמות הקואליציה . מתוך אלה, בשילוב המתאמים הסטטיסטיים שתוארו למעלה, מתקבלות הערכות היכולות לשקף את סדרי הגודל של הנזקים הצפויים לכלכלת ישראל בטווח הארוך .
|
|