הקדמה

עמוד:13

13 מדינת הממון : כסף, כוח, גלובליזציה, גלות וגאולה האיש הרץ בין בני האדם ביד קפוצה מחזיק בידו הבטחה – פוטנציאל בלתי ממומש . מרכזיותו של המדמה בהבניית המציאות הכלכלית שסביבנו רלוונטית במיוחד בעולם שלנו, עולם שבו הווירטואלי והדמיוני הולכים ומחליפים את הממשי . הביטוי העמוק ביותר למדמה הקולקטיבי בעולמנו הוא הכסף . למעשה, המערכת הפיננסית כיום נשענת כולה על הדמיון הקולקטיבי שלנו ועל נכונותנו להסכים שזוהי המציאות ואין בלתה . הממון מיוחד בכך שלא ניתן לנתק אותו מהדמיון . כפי שמעיד הציטוט מסיפורו של חורחה לואיס בורחס המופיע בפתיחה, הממון לעולם אינו מייצג את עצמו, אלא את העולמות הפוטנציאליים שניתן להשיג דרכו . כיום, אפילו לאפיין אותו זו משימה לא קלה – מהו הממון לכשעצמו ? שטרות של כסף נייר ? כרטיסי אשראי ? מטבעות ? כל אלה הם ייצוגים של כסף המצוי בצורה זו או אחרת במקום אחר . בפועל, הכסף לא נמצא בשום מקום . הוא אינו מגובה בערמה גבוהה של מטילי זהב במרתפי הבנק . היד הריקה של המדמה מייצגת את קסמו של הכסף בכך שהוא טומן בחובו עולם אינסופי של המרות . במילים אחרות, אף שלא ניתן להצביע עליו או לאחוז בו, הוא הדרך למימוש כל מה שרצוי לנו, והוא מעצב את חיינו באופן כמעט מוחלט . הווירטואליות היא אם כן פאר יצירת הדמיון / המדמה – החיים אינם מונחים עוד בהוויה עצמה אלא בהוויה מדומיינת . הרב קוק כתב על כך : "ועל פי עלייתו של כוח המדמה ותפיסתו את החיים, מסתלק אור השכלי מפני שחושב כולו שכל האושר תלוי בפיתוחו של כח המדמה" ( קוק תשס"ה ) . כשמילים ותמונות עוברות מקצה אחד של העולם לקצהו השני ביחידת זמן חסרת משמעות, העולם כולו מתכווץ . מידות היחס הבסיסיות שלנו מאבדות את כוחן האובייקטיבי . לא רק רעיונות ודעות, גם מושגי יסוד על זמן ומרחב – הכול זורם אל היחסי . המציאות זולגת אל הדמיון, המוחלט הופך ליחסי, הגבולות כולם מיטשטשים – גבולות הלאום, המדינה, התרבות . כל אלה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא