|
|
עמוד:10
10 גדעון אלעזר רבה למישור התודעה האמוני . כדברי ר' נחמן על אברהם "העברי", דרכה של האמונה היא לעבור על העולם, כלומר, להתבונן מעל ומעבר לגשמיותה של המציאות הנוכחית ולנטוע את עצמה בעולמות אחרים, גבוהים ומתוקנים יותר . זוהי אכן ההנחיה של ר' נחמן לכל אדם ובכל זמן – להיות מכוון תמיד אל עולם האמת, הוא העולם הבא . במילים אחרות, קל להגיע למסקנה כי תיקון העולם שעליו מדבר ר' נחמן במקומות שונים הוא למעשה התעלמות מן העולם במתכונתו העכשווית, התכחשות לאמיתיותו ואחיזה, נואשת לעיתים, בעולם שמעבר . אלא שכאן, בסיפור הזה, אני חש שר' נחמן קורא לנו ללכת אל מעבר לאישי ולקיומי . כשאני קורא על מדינת הממון ועל בעל התפילה, אני חש כי הסיפור מדבר על המציאות המסוימת שלנו, וזאת משום שמדינת הממון המתוארת בסיפור לא הייתה קיימת בזמנו של המחבר, ודאי שלא בצורתה הקיצונית העכשווית . האמירה שר' נחמן הקדים את זמנו היא נדושה אבל מפעימה . בהקשר הפנימי הוא הציג את נקודת המבט הקיומית כמה עשורים לפני שסרן קירקגור החל לכתוב את ספריו האקזיטנציאליסטיים בדנמרק . מִקריאה במ ע ש ה מ ב ע ל ת פ י ל ה נראה שבכל הקשור לתיקון כללי וציבורי, הדברים נכונים ביתר שאת . מדינת הממון המתוארת בסיפור, שבוודאי נשמעה בזמנו של ר' נחמן כקריקטורה רחוקה ומשונה, ניתנת לזיהוי בקלות בעידן הגלובלי . מה שנקרא בעבר בעיקר כמשל פנימי יכול היום להידרש מחדש ביחס למציאות המוחשית . כמו שאר סיפורי המעשיות שסיפר ר' נחמן, מ ע ש ה מ ב ע ל ת פ י ל ה הוא משל לתהליך של קלקול ותיקון, גאולה וגלות . כמשל על המציאות, סיפור 1 ייחודו של הסיפור, המעשה מכיל רובד קבלי עלום, שלא אעסוק בו כאן . מבחינתי, הוא שבמקביל לשימוש בדימויים קבליים, סיפור המעשה הזה מתייחס לבעיה שורשית במציאות האנושית דווקא בהקשר המעשי והפוליטי של "מדינה", מונח המוסבר למעשה כמבנה חברתי . פירוש זה הוא אם כן 1 התייחסות מסוימת לסיפור מזוית קבלית ניתן למצוא בפירושו של הרב עדין שטיינזלץ ( ,1981 153 ) .
|
|