מבוא

עמוד:11

11 הקדושה . אלה הם מחוללי הקדוּשה, לדוגמה המאפיין של יוצא הדופן . ברגע שקיים משהו יוצא דופן במקום ( כגון גודל האבנים בכותל ) הוא עוזר להעביר אותנו מהחוויה של היומיומי והשגרתי, אל הנצחי והמקודש . כדי להבין את פעולת המחוללים לעומק צריך להתייחס ולהשתמש בתחומי ידע שונים הקשורים בתהליך הביקור במקום קדוש ובתפיסה האדם את סביבתו, ולא רק בהקשר של מדעי הדתות, בתחומים כגון פסיכולוגיה סביבתית, פנומנולוגיה, פסיכולוגיה טרנספרסונלית ופסיכולוגיה של דת . הרחבת היריעה מניחה בסיס יציב יותר לטענות בדבר זהותם של מחוללי הקדוּשה, והופכת את תיאורם ליותר כללי, עקרוני, תהליכי, וגם יותר יציב . זו אבן החכמים שבעזרתה ניתן להבין מקומות קדושים בארץ ישראל . אף על פי שמאפייני ( מחוללי ) הקדוּשה במקומות קדושים הם במידה מסוימת תלויי תרבות, הרי שביסודם הם אינם סובייקטיביים אלא אובייקטיבים, שכּן הם מבוססים על דרך התפיסה שלנו את המציאות בחלקים הגבוהים - הטרנספרסונליים - של האדם באשר הוא . אפשר להוכיח טענה זו בעזרת הפנומנולוגיה של מדעי הדתות, 2 אבל לא צריך להישען רק כפי שמפרט אליאדה בספרו תבניות בדת השוואתית ,, עליה, ואפשר להביא הוכחות לקיומם של המחוללים גם ממחקרי הפסיכולוגיה הסביבתית, הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית והפסיכולוגיה של הדת, ואפילו ביקורת האסתטיקה והאמנות . מה שהספר שלפניכם טוען הוא שכל מקום שייבנה לפי הטיפולוגיה של מחוללי הקדוּשה ייצור פנומנולוגיה של קדוּשה, ועשוי לגרום לאדם המבקר בו - אם יהיה פתוח ומוכן לכך - חוויית קדוּשה ; בדיוק כפי שמי שנחשף ליצירת אמנות העשויה לפי חוקיות מסוימת ( שילוב צבעים, פרופורציות, פרספקטיבה ) , יחווה חוויה אסתטית אם הוא מוכן ופתוח לכך . אבל בסופו של דבר חוויית הקדוּשה, כמו גם זו של האמנות, היא אובייקטיבית בבסיסה ומשותפת לכל אדם באשר הוא אדם, מכיוון שהיא נובעת מדרך התפיסה של האדם את המציאוּת . 2 . מירצ'ה אליאדה, תבניות בדת השוואתית, תרגם : יותם ראובני, תל-אביב : נמרוד, 2003 , עמ' 15 - 17 . בעיניי המתבונן - מבוא

הוצאת גמא


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר