|
|
עמוד:8
8 מטרת הספר שלפניכם היא להראות את אופן הפעולה של מחוללים אלו - כיצד הם מופיעים במקומות הקדושים הכריזמטיים וכיצד הם משפיעים עלינו ; כלומר, מהו התהליך שעובר המבקר החופשי האינדיווידואל ( לא בקבוצה ולא כחלק מטקס ) במקומות הקדושים הללו בזכות מחוללי הקדוּשה . לצורך כך יש להיכנס קודם כל לתחומי החוויה הדתית ולהבין את האופן שבו נתפס העולם ואת הקשר שבין אדם לסביבה ; יש לפנות לעזרת מדעים כגון פסיכולוגיה סביבתית ופסיכולוגיה טרנספרסונלית, בכדי להכיר את התהליכים הפיזיים, הרגשיים והנפשיים שאדם המבקר במקום קדוש עובר ; וכן יש לצלול לתוך הפסיכולוגיה של הדת כדי לבחון את המקום של החוויה הדתית בחיינו ולהבין מי חווה אותה ובאילו מצבים - ומי לא . ראשית, יש להבחין בין שני סוגים של דתיות וחוויה דתית, כשם שיש להבחין בין מקום קדוש רגיל למקום קדוש כריזמטי . החוויה הדתית מתוארת במדעי הדתות כחוויית הקדוּשה, ובפסיכולוגיה של הדת - כחוויה פנימית של קונוורסיה ( המרה ) , התעלות והתקדשות, הקורית אצל היחיד ברגע מסוים, כשלרוב היא לא צפויה . לפי דעתי היא דומה לחוויית שיא שאותה מתאר אברהם מאסלו, או לחוויית העצמי שאותה מתאר קרל יונג . לפי הבנתי כתוצאה מהמחקר שלפניכם, ישנם מקומות המסייעים בהתעוררותה, אבל מכיוון שהיא לא מתרחשת באופן אוטומטי ולא בכל אחד, אי אפשר במקרה זה לראות בקשר שבין אדם למקום קשר פשוט של גירוי ותגובה . אפשר אמנם להיעזר בתובנות של הפסיכולוגיה הסביבתית, אבל יש להתקדם מעבר לכך . בשיחות על מקומות קדושים פעמים רבות אנשים מצהירים שבשבילם “מקום קדוש הוא הטבע”, ואין להתכחש לעובדה שאנשים רבים אכן חווים חוויות שיא בטבע, ואולם אין דין טבע אחד כטבע אחר, ולא כל מקום בטבע מאפשר את אותה החוויה . סביר יותר שתתעורר תחושת התעלות מעל צוק במדבר יהודה בזמן הזריחה ( או השקיעה ) , מאשר בשעת צהריים במישור אדומים . באותו האופן ישנם מקומות קדושים מסוג מסוים - כריזמטיים - שהם בעלי סיכוי רב יותר לעורר בנו את חוויית הקדוּשה בהשוואה למקומות אחרים . ככלל, הרעיון שישנם מקומות קדושים יוצא מנקודת הנחה שמקומות משפיעים על בני אדם בכיוון של חווית הקדושה, ואולם כיום התקבע הרעיון שמקום קדוש בעיניי המתבונן - מבוא
|
|