|
|
עמוד:12
היתה אז בת חמש ומאיה בת שלוש . הם הגישו בקשה לגירושים בינואר 1972 . האריס כתבה באוטוביוגרפיה שלה : " אילו היו מבוגרים מעט יותר , בוגרים רגשית מעט יותר , אולי הנישואים היו מחזיקים מעמד . אבל הם היו צעירים כל כך . אבי היה החבר הראשון של אמי " . במאמר מ - 2018 הביע דונלד האריס צער על כך שהקשר הקרוב עם קמלה ומאיה " נקטע בפתאומיות " אחרי מאבק משמורת מר . הוא האשים בפרטי הסדר המשמורת את " ההנחה השגויה של מדינת קליפורניה שאבות אינם מסוגלים להתמודד עם הורות ) בעיקר במקרה של האב הזה , ' כושי מהאיים ' ( " ) " סטריאוטיפ של יאנקים ", שלפיו אב כזה " עלול אולי לאכול את הילדים שלו לארוחת בוקר ! " ( . הוא כתב , " אף על פי כן , עמדתי על שלי ולא ויתרתי על אהבתי לבנותי " . בהסדר הגירושים הסופי , מ - 23 ביולי ,1973 נכתב כי שימאלה מקבלת את המשמורת הפיזית , אבל דונלד רשאי שהבנות יהיו אצלו בכל סוף שבוע שני ולמשך 60 ימים בקיץ . הוא כתב שהביא את בנותיו לג ' מייקה כדי לפגוש קרובי משפחה ולהראות להן את העולם שהכיר בילדותו : " ניסיתי להעביר את המסר הזה במונחים מוחשיים מאוד , דרך ביקורים תדירים בג ' מייקה והשתתפות בחיים שם , על כל העושר והמורכבות שבהם . " כמובן ", כתב האריס , " בשנים הבאות , כאשר היו בוגרות יותר ויכלו להבין , ניסיתי גם להסביר להן את הסתירות של החיים הכלכליים והחברתיים במדינה ' ענייה ', כמו הניגוד הבולט בין עוני קיצוני לעושר קיצוני , בזמן שעבדתי עם ממשלת ג ' מייקה כדי לתקן את התנאים האלה " . למרות כל ניסיונותיו , נראה שהשיעורים שאמה של האריס לימדה אותה הוטמעו בה יותר . האריס משלבת התייחסויות לאמה לאורך כל האוטוביוגרפיה שלה , ואילו את אביה היא מזכירה בערך בעשרה עמודים . " אבא שלי איש טוב , אבל אנחנו לא קרובים ", סיפרה בריאיון ב - 2003 . בביוגרפיה הרשמית שלה באתר פרקליטות מדינת קליפורניה , האריס מתארת את עצמה כך : " בתה של ד " ר שימאלה גופלן , מומחית טמילית לסרטן השד שעברה לארצות הברית מצ ' נאי שבהודו כדי ללמוד לתואר שני באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה " . בביוגרפיה הזאת אין רמז לאביה . 12 קמלה האריס — בדרך שלה
|
|