|
|
עמוד:14
לחבר ביניהן ; לא לנעול את המחשבה אלא לנהל שיח עם כל השקפות העולם . זאת בניגוד למי שכבר גמר אומר ויכול לנהל שיח רק עם אדם אחד : הוא עצמו . לבריטניה לא היה צורך באידיאולוג בימים אלה . היא נזקקה לחשיבה היקפית של 360 מעלות . כפי שכתב אוליבר קרומוול ב ‑ 1650 לכנסייה הסקוטית : "אני מפציר בכם, בשם ישו, העלו על דעתכם שאתם עלולים לטעות" . בזמנים מלאי ספקות שכאלה ובהתחשב באתגרים שניצבו בפני האומה הבריטית עד כי עצם עתידה היה תלוי בצעדיה הבאים, השאלה הגדולה היתה : היכן אפשר למצוא מנהיג כזה ? "ישבת כאן זמן ארוך מדי יחסית לתועלת שהבאת . לֵך, אני אומר, והנח לנו בלעדיך . בשם אלוהים, לך ! " חבר הפרלמנט ליאו אֵמֵרִי מברמינגהם ספארברוק התיישב במקומו לקול רעם מחיאות הכפיים שלהן זכו דבריו, בלילה הראשון של הדיון על נורווגיה, שמאז היה לאגדה, ב ‑ 7 במאי 1940 . הדיון נמשך כבר תשע שעות . זה היה ערב חמים של ראשית הקיץ, והאפלה כבר ירדה . דבריו דקרו כסכין את עמיתו למפלגה השמרנית, צ'מברליין . בריטניה היתה מפולגת והממשלה, במקום לנסות לאַחדה, נקרעה על ידי אגו ומחלוקות פעוטות שתרמו לכישלונות צבאיים נוראים בשדה הקרב, בים וביבשה . האפשרות שהפשיזם ינצח והדמוקרטיה תגווע באירופה כבר לא היתה דבר שלא יעלה על הדעת . זרעיו של הדיון המפורסם שנערך בפרלמנט באותו לילה נזרעו חמישה ימים קודם לכן, כשנודע שבריטניה מפנה את כוחותיה מהנמל הנורווגי טרונדהיים, לאחר התקפה נאצית כבדה ראשונה . ליאו אמרי וחברי צוות המעקב של לורד סלסברי, שהורכב מחברי פרלמנט שמרנים ומלורדים ונועד לפקח על פעילות הממשלה, יחד עם לובי פרלמנטרי לאותה מטרה שכלל חברים מכל המפלגות והונהג על ידי חבר הפרלמנט הליברלי קלמנט דיוויס, החליטו לכפות דיון על הפיאסקו של המפגש הראשון עם הצבא הנאצי . במסגרת הדיון ביקשו גם להיפטר סוף ‑ סוף מהמנהיג שלהרגשתם אכזב אותם ואת המדינה . צ'מברליין החל לדבר בפני הבית על "ניהול המלחמה" בשעה 48 : 15 ב ‑ 7 במאי, היום הראשון משני ימי הדיונים . מילותיו, ניסיונו להציל את משרתו, 14 שעה אפלה
|
|