|
|
עמוד:10
בישראל , כשמתו כ - 100 חולי קורונה ביום ) כארבעה מדי שעה ( , יום אחרי יום , עולם כמנהגו נוהג ואין פוצה פה ומצפצף . שתיקת הכבשים . כשנהרגו 45 אנשים בתוך דקות ) אסון מירון ( הארץ געשה , הוכרז יום אבל לאומי ונדרשה ועדת חקירה . על כל פנים , המספרים של הקורונה מתייחסים רק לפגועים גופנית ומתעלמים מהיקף הנזקים הנפשיים האדירים הנלווים . ברקע מתווספים נזקים כלכליים עצומים , פגיעה אנושה בחינוך של דור , ערעור בלתי - הפיך של אמון הציבור במקבלי ההחלטות ונזק קשה לתחושת הלכידות הישראלית . פנדמיית הקורונה היא אסון טבע בקנה מידה עולמי וכנראה היתה בלתי - נמנעת . ברם , אופן ניהול המשבר אינו גזירת גורל . אפשר וצריך היה לעשות הרבה דברים אחרת והרבה יותר טוב . ניהול ענייני ואפקטיבי בהרבה , שהיה מוביל גם להתנהלות טובה יותר של הציבור , היה יכול ככל הנראה להקטין משמעותית את הנזקים הקשים שגרמה הקורונה בישראל . הציבור הישראלי היה מבולבל מאוד בהתחלה , ורק בהמשך למד להסתדר עם הסגרים , לעתים לתמרן ולעתים להתעלם . כל מי שהיה תקוע בביתו , נפגעה לו תחושת הזמן וימיו התערבבו , אולי למעט שומרי השבת . הדבר דומה לתחושותיו של אסיר , רק שאני סבור כי בניגוד לדרך שבה מציגים סרטי הקולנוע את חוויית הצינוק , מעטים המסוגרים והמבודדים שסימנו את הימים החולפים על הקיר בסלון ביתם . אולם טבלת ייאוש וירטואלית הסתובבה לכולנו בראש . לאירוע הקורונה לא הגעתי " בתול " ; במשך שנים התעניינתי במצבי קיצון רפואיים ולמדתי להיערך ולהגיב אליהם . פרסמתי הרבה בנושאים אלה בעיתונות מקצועית ובספרי מדע . לימדתי , הרציתי בארץ ובחו " ל , והנה - כל מה שעשינו חברַי ואני תוך לימוד שותת דם היה כלא היה . במכון הביולוגי התכוננו בשנים האחרונות ככל שיכולנו , וזאת על אף זרמי - נגד חזקים שהתנגדו בדבקות דתית כמעט להשקעה באירוע פנדמיה ובייצור חיסון . כשהגיע רגע האמת , הומצא הגלגל בישראל מחדש , וגם אז , כשהגלגלים הסתובבו בקושי , דאגו פקידי הבירוקרטיה לתחוב מקלות בציריהם . 10 קרקס הפנדמיה
|
|