|
|
עמוד:12
12 קול התור הספר שלפניכם שואף להסביר את הלך הרוח התרבותי שעומד מאחורי ״ישראל החדשה״ . דרך עיסוק בעשרים וחמש דמויות שפעלו במאתיים השנים האחרונות, נבחן את ישראל של ההווה והעתיד . דרך דמויות שחינכו, הגו והנהיגו ‑ פעמים רבות מול יחס אדיש ועוין של המרכז התרבותי ‑ ננסה להבין את זרמי העומק שמבעבעים בישראל של ימינו . החברה הישראלית השתנתה בעשורים האחרונים . כור ההיתוך המפא״יניקי פינה את מקומו אחר כבוד ; שרוליק, דמותו האיקונית של "הצבר הישראלי", הפך לנוסטלגיה של ארץ ישראל הישנה והטובה ; הפלמ"ח והקיבוצים הפכו למוצגים מוזיאליים שמתעדים את הדורות הקודמים ; והממלכתיות הבן ‑ גוריונית היצוקה מפלדה אירופית ‑ חילונית נחלדה ונשחקה . סיפור ישראלי חדש החל להירקם . שלא כמו קודמו, הסיפור הישראלי החדש לא הגדיר את עצמו ככזה המגיע מן הים . הוא פרץ ממעמקי התת ‑ מודע הקולקטיבי הישראלי כמו שורש רדום שרק חיכה לתנאים הנכונים . המעגל סביב מדורת השבט נפתח והורחב . קבוצות שהודרו במשך שנים לשוליים, נכנסו לקלחת הוויכוח הישראלי, תובעות את מקומן השווה ודורשות לשרטט מחדש את מפת הדרכים הישראלית . המסורתיים ‑ המהווים כ ‑ % 40 אחוז מהיהודים בישראל ‑ מובילים את התהליך . משנים את ישראל . המסורתיות הפכה לממלכתיות הישראלית החדשה מתוך צורך ישראלי עמוק . את ישראל האידיאולוגית, הנוקשה, המחדדת עמדות של בעד ונגד, שהיתה כנראה נכונה לשנותיה הראשונות של המדינה, החליפה ישראל הנינוחה, הלבנטינית, הא ‑ מגזרית, המחפשת הרמוניה ושלום בית, שמתאימה לעם שרוצה לשבת תחת גפנו ותחת תאנתו . החברה הישראלית של המאה ה ‑ 21 היא חברת ״גם וגם״ כזו : מודרנית וגם מסורתית, מערבית וגם מזרחית, שמרנית וגם ליברלית, משפחתית ועם זאת אינדיבידואליסטית, לאומית ושוחרת שלום . אומת סטארט ‑ אפ חדשנית שעסוקה ב״עבודת שורשים״ בלתי פוסקת . על פי מחקרים שונים, כ ‑ % 40 מהיהודים בישראל מגדירים את עצמם ״מסורתיים״ . מדובר בקבוצה גדולה ומגוונת שהמאפיין המרכזי שלה הוא ההתנגדות לקִטלוג
|
|