|
|
עמוד:13
על אודות הפרוגרסיה המימטית, התבטאה בציור המודרני - החל באימפרסיוניזם וכלה בציור המופשט . בניגוד לתפיסה הפרוגרסיבית ‑ מימטית של גומבריך, הגורסת שתולדות הציור מייצגות שכלול של סכֶמות הייצוג של המציאות, הציור המודרני מייצג מגמה הפוכה - של טשטוש, עיוות, שבירה, רגרסיה והיעלמות . כך למשל, האימפרסיוניזם טשטש את המציאות, האקספרסיוניזם עיוות אותה, הקוביזם שבר אותה לרסיסים, הציור הנאיבי הציג רגרסיה לעבר ציור ילדי, ולבסוף הציור המופשט גרם לאובייקט המציאות להיעלם . לנוכח ההתפרצות הפתאומית של האיזמים השונים בציור המודרני, אשר מייצגים פריעת צורה מן הריאלי לעבר המופשט, גומבריך התלבט אם וכיצד להמשיך לדגול בתיאוריה שלו על אודות תולדות הציור כפרוגרסיה מימטית . השאלה העומדת לדיון היא : האם גומבריך היה מעז לראות בציור המודרני דעיכת הרוח ? אמנם התשובה היא שלילית, אך מאחר שהיא מנוגדת לתזה התיאורטית שלו, גומבריך נשאר באין ‑ אונים תיאורטי . אמנות מנֻוונת כדעיכת רוח מקס נורדאו, מאבות הציונות, שהיה גם נוירולוג ופסיכיאטר, כתב ספרון קצר המכונה התנוונות ( Entartung ) , אשר יצא לאור בשנת 1892 . הוא הקדיש את הספר הזה למורו, הקרימינולוג צ'זארה לומברוזו, ולא לחינם . לומברוזו, בהשפעת תורת האבולוציה של הרברט ספנסר וצ'רלס דרווין, הציג על הבמה התיאורטית את מושג האטביזם, המייצג רגרסיות מורפולוגיות של תווי הפנים ושל הגוף אצל האדם לעבר שלבים קדומים של האבולוציה . מבחינתו של לומברוזו, זה היה הביסוס המדעי לתופעת הפושע המולד . בספרו התנוונות טען נורדאו שהסופר אמיל זולא, וכן האימפרסיוניסטים ועוד רבים וטובים אחרים, הם מנֻוונים . את טענתו הוא ביסס על קריטריונים אבולוציוניים של גבוה לעומת נמוך, שבהם צידד . כעבור זמן עלתה על הבמה ההיסטורית התזה הגזענית ‑ ביולוגית של הנאצים . הנאצים הגדירו את הציור המודרני כ"אמנות מנֻוונת", ולבסוף גם שרפו ספרים, כלומר שרפו תרבות שעמדה בניגוד לתזה הפשיסטית שבה הם דגלו . הן מקס נורדאו והן הנאצים ראו באמנות המודרנית דעיכת הרוח על פי קריטריון אבולוציוני . משתי הדוגמאות המבעיתות האלה חשוב להבין שקריטריון מסוים עלול להכריע מהי דעיכת הרוח . מנגד, ללא קריטריונים קיימת סכנת התדרדרות לעבר רלטיביזם ניהיליסטי שאינו מאפשר להכריע אם המוזיקה של מוצרט טובה יותר מזו של שלמה ארצי . הדיון פתוח . מבוא : פוסטמודרניזם מ ומה הלאה ? 13
|
|