|
|
עמוד:10
10 רנה ירושלמי הספר הזה מיועד ליוצרים, לבמאים ולשחקנים המעוניינים להתנסות בשיטת עבודה שאינה תלויה בסוגה מסוימת של תיאטרון . ייתכן שתרגילים מסוימים בספר ייראו מוכרים לאנשי תיאטרון, אך חשוב לשים לב למילים הקטנות שמדגישות דברים באופן שונה מהמוכר ; לחפש את האלמנט החדש בתרגיל המוכר . המלכודת היא הקושי להבחין או לזהות מה חדש בחוויה המוכרת שהתרגיל מציע ( "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות ? " ) . הדרך היחידה שאני מכירה כדי לפגוש את השונה היא לשהות על סף תחילת הפעולה ( העשייה בתרגיל ) ולנשום לפני שצוללים לחלוטין לתוכה . להתחיל ואז לשהות, במקום להמשיך ללכת את כל הדרך ; להתחיל מחדש ולהמשיך לפריים ( frame ) הבא . בלי תשומת לב זו אין טעם לבצע את התרגילים . התהליך דורש סבלנות, הרבה סבלנות, ועוד סבלנות . התרגילים בספר נועדו לתרגול בקבוצה . הקבוצה מאפשרת לשחקן להיות בנוכחות האחרים וגם להתבונן בעבודה של עמיתיו . התהליך מזמין מסגרת עבודה רציפה לפרק זמן ממושך . התרגילים יכולים לשמש מודל שעל פיו ניתן לפתח תרגילים נוספים לפי צורכי השחקנים והקבוצה . סדר התרגילים הוא בגדר הצעה בלבד, כך שכל קבוצה יכולה לקבוע את הסדר הנכון לה . * * * בספר זה אני משתמשת בפנייה לשחקן בלשון סתמי ( יחיד זכר ) . חשבתי רבות על הבעיה המגדרית הנובעת מפנייה זו . אפשרות אחת הייתה לפנות לקבוצת שחקנים בגוף רבים, אך ברוב התרגילים והדיונים בספר אני מפנה שאלות לכל שחקן או שחקנית בקבוצה כיחידים . לכן בחרתי לנסח בלשון יחיד זכר, אך הפנייה מכוונת לכל המינים .
|
|