|
|
עמוד:8
8 רנה ירושלמי התקופה שבה חיפשתי את דרכי הייתה תקופה של שינויים רדיקליים בתפיסת המציאות . בעקבות המלחמות הגדולות, מהפכות במדע ובפילוסופיה, שינויים גאופוליטיים ועוד, נולדה תפיסת מציאות חדשה אשר במרכזה עמד העיקרון שאין נקודת מבט אחת ויחידה אשר דרכה ראוי לבחון את העולם . השינוי בתפיסת המציאות הפך לחוויה יום – יומית שליוותה את כל האומנויות ולא נתנה לי מנוח . הפילוסופיה של התקופה גרסה שלא תיתכן נקודת מבט אחת שדרכה נסביר את המציאות או נשעתק אותה . האידיאל האומנותי עבר משלמות ורציפות לתפיסה המתאפיינת בשברי רגעים, ברב – כיווניות וביחסיות . התיאטרון ואומנות המשחק נדרשו להסתגל לתפיסות אלו . שיטות משחק התפתחו מתוך סוגות של מחזות והתקופות השונות שבהן נכתבו . השיטות האלו היו נחוצות כדי לבטא את השקפת העולם ואת האסתטיקה של התקופה שבה הומצאו . הן נועדו לענות על אוסף שאלות ספציפי שהמחזות האלה דרשו מהשחקנים ומהיוצרים . השינויים בכתיבת המחזות, בנושאיהם ובמיקומה של הדמות בדרמה החדשה הולידו את הצורך למצוא דרכים חדשות לעבודת השחקן והבמאי . יוצרי תיאטרון החלו לחפש דרכים חדשות ושונות ליצור עם השחקנים ולעבוד איתם . רובם הקימו קבוצה או אנסמבל, ובעבודה משותפת החלו לחקור את יסודות התיאטרון ולגלות מחדש את האלמנטים שמעצבים את התיאטרון : חלל, זמן, טקסט, דמות, מוזיקה וכו' . יוצרי התיאטרון גילו שהראשונים שהיו צריכים להיפרד מהשאיפה להגיע לאמת אחת בפעולה ובמשמעות הטקסט היו השחקנים . התהליך המוצע בספר הזה לא נועד להחליף שיטת משחק כזו או אחרת, אלא לחפש דרך שתאפשר לשחקנים להתבונן וללמוד מחדש את כלי המשחק שלהם . דרך חדשה שאינה תלויה במיומנותם לשחק במחזה . הספר מציע תרגול של אומנות המשחק דרך הגוף ותנועתו . תרגילים המשלבים תנועה ושלא יטמיעו תבניות סגנוניות . מטרת
|
|