|
|
עמוד:14
14 צחי כהן את המציאות הנסתרת, רובד הפשר הסמוי, הרוחש מתחת לפני השטח . אם אכן כך, סיפורי הטופוס עוסקים באותם רגעים של פריצה שבהם מתברר כי לעיתים קצרה ידו של הרציונלי מלנהל את העולם, ונדרשת הצצה אל הנסתר באמצעות "סוכני הנסתר", תינוקות או מחליפיהם . 3 נקודת המבט הרלוונטית בחקר הנרטיב קיימות גישות שונות . לענייננו מבוססת, בין השאר, על הגישות המבניות-קוגניטיביות כפי שהתפתחו החל משנות ה- 60 של המאה ה- 20 . ראשיתו של ניתוח הנרטיב מנקודת מבט מבנית ( סטרוקטורליסטית ) מזוהה עם מחקרו הלשוני-אנתרופולגי של החוקר הרוסי ולדימיר פרופ ( Propp ) , שבדק את מבנה אגדות העם הרוסיות . פרופ בודד את הפעולות המחזוריות והיציבות שבאגדות ( המכונות בפיו "פונקציות" ) , ובחן את חוקי הצטרפותן לכדי נרטיב . בכך הוא הניח את היסודות לחקר הסוגה מההיבט התבניתי שלה . חוקרים סטרוקטורליסטים נוספים פיתחו כלים לאיתור היחידות החוזרות המשותפות לנרטיבים השונים ( כגון "שיגור דמות למילוי משימה" ) ולניתוח תפקודן בסיפור . הם שאפו לבסס מודלים מופשטים, חסכוניים ואוניברסליים, כך שכל סיפור בודד באשר הוא יהיה גילום של המודל המופשט, ללא הבדלי שפה, תרבות או מדיום . במילים אחרות, הם שאפו להגיע לסכמה שתייצג את המבנה הקנוני הקלסי האופייני לסוגה . נשתמש להלן בעיקר ב"פונקציה", הלקוחה מן המורפולוגיה של פרופ : יחידת משמעות ספרותית מופשטת החוזרת בסיפורים שונים, ובמונח הלקוח מן התמטולוגיה של ספרות עם ישראל, "המוטיפמה", כלומר, פונקציה הנושאת תווי היכר חומריים מסוימים . נפעיל את חקר הפונקציות והמוטיפמות ברוח זרמי 3 . מיכל סגל, מה הסיפור ? על התפתחות היכולת הנרטיבית , רעננה : מכון מופ"ת, תשס"ח - ,2008 עמ' 17 .
|
|