|
|
עמוד:12
12 מירה לאוב ורינה כהן גם להתמודדות עם עתיד שאת מהותו ומאפייניו אפשר רק לשער . כדי להתמודד עם מהירות השינויים החלים בתחומי הידע השונים, ועם הכמות העצומה של המידע ואיכותו, מערכות החינוך צריכות להעביר את הדגש מהמאפיינים המסורתיים של ההוראה והלמידה אל תפיסות המתאימות לחברה שבה השינוי הוא הגורם הוודאי . המורה ויתר השותפים למעשה החינוכי נדרשים לכוון את הלומד לגילוי עצמי של ידע, לעודד לחשיבה ביקורתית ולטפח יזמות, ואינם יכולים להמשיך לפעול כמקורות ידע בלעדיים וסמכותיים . הנגישות למקורות מידע בכל סוגי המדיה, וחשיפתם של הלומדים לסוגי ידע נרחבים ולמושגים חדשים אשר לא תמיד ברורים להם ולא נראים רלוונטיים לנושאים הנלמדים, דורשים שינויים תפיסתיים ביחס להוראה וללמידה . מיומנויות של למידה עצמית - כמו יכולת איתור וסיווג מידע, בירור וסינון, הצלבה והתאמה, אסטרטגיות לפתרון בעיות, שימוש בטכנולוגיות חדשות - כל אלה מצריכות רכישת גמישות מחשבתית, אך הן מותנות במגבלות זמן מורה-תלמיד, בתקציבים, במסגרות ובתוכניות לימודים מחייבות, וכל אלה מקשים על השגת היעדים . בספר זה אנו מבקשות לברר את המושגים "משמעות" ו"למידה משמעותית" - מושגים שכיחים הנשמעים ומוזכרים רבות בשנים האחרונות בשיח החינוכי והאקדמי, בעיתונות ובשיח היום-יומי . מסמכים מטעם משרד החינוך מצהירים על כוונות לשינוי המגמה הפדגוגית לקראת דגש על למידה משמעותית : "למידה משמעותית היא תהליך אישי של הבניית ידע שבמהלכו הלומד מעורר שאלות, מאתר מקורות מידע, מעבד מידע ויוצר ידע חדש הרלוונטי לו, בהקשר של יחסי גומלין" ( משרד החינוך חוזר מנכ"ל 2014 ) . מסמכים נוספים בנושא מדגישים את הצורך בפיתוח כושר חשיבה, יצירה ולימוד עצמי, צמיחה אישית, וחוויית למידה רגשית, חברתית וקוגניטיבית . המושגים הללו כה שגורים עד שנדמה שהם מובנים מאליהם, ואולם הם יכולים להתפרש באופנים שונים על ידי
|
|