|
|
עמוד:13
13 לא תעשה לך אין להציגו בכל תבנית של יצור חי אחר . אין להציגו גם כזכר או נקבה ואף לא בצורת שמש, ירח וכוכבים, שכן תרבויות רבות 4 האיסור על בניית צלם במרחב נהגו לעבוד את גרמי השמיים . בתבנית האדם נובע, בין היתר, בשל סכנת האלהת האדם . האיסור להביט בפסל ותמונה והאיסור על עשייתם מתייחסים אל הצדדים החושיים של האדם, לראייה, לעשייה, לחוש המישוש, אך הם קשורים להיבט הרוחני המבהיר שהאלוהים ה"יהוויסטי" הוא מעבר לכל תפיסה חושית . איסור זה הינו חלק מרכזי בברית שכרת האל עם בני ישראל, שהרי השוברים ברית זו עם האל הקנאי 5 נענשים באובדן הארץ, בפיזור לגלות ובהכחדה . המתח באשר לההתמודדות עם העבודה הזרה, הנגע שבו נגוע עדיין העם והעמים הסובבים אותו, מעצב את ימי השופטים 6 ועד למלכי יהודה, והמלכים, ממלכות שלמה ומלכות ישראל חזקיהו ויאשיהו, הידועים בתורת חקר המקרא גם כ"מלכים הרפורמיסטים" . חוקרים רבים רואים בספר דברים, העומד 7 בתקיפות נגד עבודת הפסלים והתמונות, כספר שחובר בתקופתם . מלכים אלה משמידים את פולחני האלילים והפסלים ומחזירים את פולחן האל האחד . במעשיהם הם מורדים באשור ומנסים לשמור דמות ) , שהיא המקבילה האטימולוגית ל''צלם'' המקראי . בספרות הבבלית מתואר המלך כצלמו של האל . עולם התנ''ך, ''בראשית'', 1993 - ,1996 עמ' 22 . 4 . יש לשער שסיפור שמשון קשור לפולחני אל השמש, כפי שמוזכר לגבי ''תנמת חרס'' ( טור-סיני, נ', ה', הלשון והספר : בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה הספרותיים - כרך הספר : ירושלים, ,1959 עמ' 91 ) . 5 . דברים ד', יד – כז ; שם, יט . 6 . והדוגמאות רבות : ירובעם, רחבעם ואיזבל, ולשם תזכורת ראו מלכים א', י''ד, ח - י . 7 . ויינפלד, מ', ''המפנה בתפיסת האלהות והפולחן בספר דברים'', בתוך : ליקוטי תרביץ א' - בחקר מקרא , עורך : ויינפלד, מ', ירושלים : מאגנס, תשל''ט, עמ' 24 - 41 ; ויינפלד, מ', מיהושע ועד יאשיהו , ירושלים : מאגנס, 1992 ; ''ספר דברים'', עולם התנ''ך , עמ' 10 .
|
|