|
|
עמוד:12
12 יוסי חקלאי ביצירת עגל הזהב על ידי תרומת נזמיו וזהבו . חריטת מסכת עגל הזהב במעמד הר סיני מעוררת את זעמו של האל ושליחו משה, ומוביל לעונש כבד של הרג רב בחוטאים . זוהי המחשה בולטת של התנגדות מחברי המקרא לעבודה זרה ושל ההבנה כי עגל בר-חלוף מזהב אינו יכול לתאר את האל הנצחי והבלתי-ניתן לייצוג . יצירת עגל הזהב ( "וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט" [ שמות ל"ב, ד ] ) מלמדת על יצירה הנובעת מיצר העם . אך יצירה זו שונה במהותה מהבריאה של האל . בעוד שעל פי חלק מההוגים היהודים הבריאה האלוהית בוראת את העולם יש מאין, הרי שהיצירה האנושית מהווה בריאה מהחומר ( שמקורו באל ) , אל צורה אחרת של חומר . פולחני העבודה הזרה ביהדות מזוהים עם פריצות ומוות ומתוארים במקרא כאורגיות 1 העבודה הזרה נתפסת כמתן מין וכהקרבת קורבנות של אדם וילד . ביטוי ליצרים החייתיים, הבלתי-נשלטים, כפסגת פריצות שבה טמונים זרעי הרס . אהרן, אחת הדמויות המרכזיות מהמנהיגות הרוחנית, נכנע ללחץ העם ומסכים להצבת העגל . האם זהו רמז לכך שלאומנות ישנה השפעה על גוונים מנהיגותיים וכי היא משחיתה גם את הטובים שבאנשים ? אהרן מסב את האירוע לחגיגה למען האל, חגיגה שהופכת צוהלת ונפרצות בה גדרות ( "וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ, וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק" [ שמות ל', ו ] ) . האם יש כאן הקבלה בין העבודה הזרה, שיש בה פריצות, שלהוב יצרים משולח רסן, לבין האומנות החזותית ? טרם הכניסה לארץ מוזהרים בני ישראל שלא להביט בתמונה המייצגת את האל . דמות האל לא נראתה גם במעמד הר סיני, אלא 3 אלוהים ולכן 2 לפי המקרא, האדם נברא בצלםרק הקולות נראו . 1 . מלכים ב', כ''א, ו - ח ; שם, י''ז, טו - יז . 2 . שמות כ', יד - יט . 3 . המילה בצלם, אשר פרשנים מנסים להבינה במובן של ''בצל האל'', מופיעה במקרא בשתי הוראות עיקריות : כמונח טכני לפסלי אלילים ובמובן של דמות . שתי הוראות אלה מצויות גם במלה האכדית salmu ( פסל, תגליף,
|
|