|
|
עמוד:10
10 מיכאל מירו אחר והצבעה . בדרך כלל, אנשי המעמד הגבוה הם שנוטים להשתתף בעשייה פוליטית ; אלו שפעילים בקהילה הם גם אלו שפונים להשתתף בעשייה פוליטית ( 1966 Milbrath, ) . ישנה גם אפשרות פעולה במסגרת עמותות אזרחיות - "מהפיכת ההשתתפות", כפי שמגדירה זאת תמר הרמן ( 1999 ) . לפי הרמן, בעשורים האחרונים התפתחה בישראל התעוררות אזרחית לפעילות במסגרת ארגונים אזרחיים, כדוגמת התנועות שלום עכשיו, מצד אחד, וגוש אמונים, מצד אחר, לצד ארגונים אזרחיים אחרים שקמו בשנים האחרונות . כל אותן עמותות אזרחיות, הפועלות כ"סוכנויות שינוי", מאפשרות לאזרחים להשפיע על הזירה הפוליטית לא רק בתקופת בחירות ( שם ) . לעיתים המיסוד של ארגונים אזרחיים פוגע בהשתתפות ההמונית של מתנדבים, החשים שהם ״נדחקים הצידה״ על ידי המקצוענים . האזרחים יכולים להשתתף גם בדפוסים הפוליטיים הממסדיים כמו חברות במפלגה, אולם בעצם המעבר לפעילות במפלגה האזרחים עוזבים הלכה למעשה את הזירה של החברה האזרחית ( 1999 Diamond, ) . את הסיבות להנעת אנשים לפעילות פוליטית אפשר להסביר גם באמצעות תיאוריות של התנהגות ארגונית, שלפיהן המוטיבציה מוגדרת ככוח מניע בעבודה ובפעילויות אחרות . כוח זה מכוון מרצון וללא כפייה להשקעת מאמץ פיזי, אינטלקטואלי ונפשי, כדי להשיג מטרות ארגוניות ( בר חיים, 2004 ) . הפסיכולוג האמריקאי אברהם מסלו הציע לבנות סולם צרכים, אשר בראשו מוצב הצורך למימוש עצמי, ואחריו בסדר יורד : צורכי הערכה, צרכים חברתיים, צורכי ביטחון וצרכים פיזיים . על פי מסלו, רק צורך שאינו מסופק יכול להפוך לצורך מניע ( 1954 ; 1943 Maslow, ) . בהמשך לכך, הפסיכולוג האמריקאי דיוויד מקלילנד התמקד בשלושה צרכים : הצורך להצטיין, הצורך בחיברות ( ביחסים חמים עם אחרים ולהיות אהוד ) , והצורך בעוצמה ובשליטה על אחרים כדי להשפיע
|
|