דברי פתיחה

עמוד:13

13 הדמות מאחורי המראה בלתי מתאימה בחלק מן המקרים . הגעתי להבנה שייתכן שמשהו בסיסי אינו תקין בהתנהגות אדם המייצרת כאב, סבל ואשמה, שהמטופל אינו יכול לזהות את מקורם, ואינו יכול לשחרר לבד, כי הוא אינו רשאי לדעת את המתרחש בנפשו של אותו אדם, הורה או בן זוג . המטופל הרי הפנים את ההורה שגורם לו סבל, כך שקונפליקט מתמשך ביחסים עימו הוא גם קונפליקט פנימי עם הדמות שבפנים, שהפכה להיות חלק ממנו . הסכסוך הזה בנפש מלווה תמיד בבלבול וברגשות אשמה, משום שהמטופל מצוי בקונפליקט פנימי בלתי פתיר, מעין אסיר או שבוי של דמות קשה של ההורה, שבמסרים גלויים וסמויים מציבה לילד תנאים כדי לזכות בקבלה ובאהבה ( 2012 Apter, ) . כך הגעתי להכרה שמדובר בהתעללות נפשית סמויה שנובעת מהפרעות נרקיסיסטיות, שבהן לא מתקיימת נפרדות או מובחנות בין אני ואתה . ההבנה הפשוטה היא שהמטופל או המטופלת אינם יכולים להעלות על דעתם שהאם או האב מתעללים בהם נפשית . הם חווים דיסוננס-קוגניטיבי שמודחק לתת-מודע : ההורה שאמור לדאוג להם - מתעלל בהם . מבחינת הגיון הנפש שלהם, לא יכול להיות ששני הדברים נכונים . כך הם סובלים מבלבול ומשחיקה פנימית נוכח העובדה שההורה הופך להיות גורם-לחץ ( Stressor ) תמידי שאין להם דרך לזהות אותו, להבין אותו ולהתגונן מפניו . בעבודתי המקצועית במרוצת השנים, מצאתי שההיבטים הנרקיסיסטיים בנפשם של מטופלים רבים ובני משפחתם שפגשתי בקליניקה הם גורם מכריע, מחד גיסא, ביצירת המצוקה הנפשית שלהם, ומאידך גיסא, בקושי שלהם להחלים ולצאת לחופשי . כל טראומה היא גם פגיעה נרקיסיסטית, ולכן ההחלמה כה קשה ; זעם נרקיסיסטי מודחק שלא מצא פורקן וחיבור למקורותיו מתחבא מאחורי מצבי דיכאון וחוסר הגשמה בעבודה ובזוגיות ; יחסים עם אדם הסובל מהפרעה נרקיסיסטית הם בעצם התנסות טראומטית מתמשכת, שהופכת להיות פוסט-טראומה כרונית, שבה הנפגע

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא