|
|
עמוד:14
14 תמר ורדיגר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם . הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" ( דברים 2 כל העם הוא קהל היעד של התורה, ועל כל העם להיות ל"א ט - יג ) . שותף לידע ולמערכת האמונות והערכים ( 50 - 49 : 1985 Sternberg ) . כיצד משיג ספר בראשית את מטרתו ? כיצד הוא "משדר" לקהלו את האידיאולוגיה המקראית ? לא על ידי רשימת עיקרי האמונה, לא בעזרת מסות פילוסופיות, אלא באמצעות סיפורים . סיפורים יכולים "לשדר" אמונות וערכים בדרכים שונות . הדרך הידועה ביותר היא שימוש בעולם המיוצג בסיפור, על האירועים המתוארים בו ועל הדמויות המופיעות בו . בספרות הבלשית, למשל, העלילה מזמינה את הקוראים להאמין כי חיפוש האמת הוא ערך עליון, וכי סוף האמת להתגלות וסוף גנב לתליה . ספר בראשית משתמש בדרך זאת, ומתאר עולם שממנו, מהאירועים ומדמויות המופת שבו, ניתן ללמוד את השקפת העולם המקראית, על עיקרי האמונה שלה וערכיה . לדוגמה, סיפורי הבריאה שבפרשת בראשית מנחילים לקוראים את אחד מיסודות האמונה המקראית, היות אלוהים כל-יכול . הקוראים לומדים כי אלוהים יכול לעשות הכל : אפילו לברוא עולם יש מאין . סיפורי פרשת נח מראים שיש ביכולת אלוהים לשלוט על העולם שברא : להרוס את העולם ( המבול ) ולהנהיג אותו כרצונו ( פיצול האנושות במגדל בבל ) . דרך אחרת שבה סיפורים "משדרים" אידיאולוגיה היא השימוש בלשון, באופן המשפיע על השיפוט של דמויות, מעשיהן וערכיהן . כך המספר עשוי לכנות את אותה תכונה "עקביות" או "עקשנות" ואת אותו ערך "פטריוטיות" או "לאומנות", הכל בהתאם להשקפת עולמו . דרך זאת מופיעה אף היא בספר בראשית . לדוגמה, לדברי 2 . לפי משנה סוטה ז, ח, "התורה" הנקראת בציבור פותחת בסיפור ההיסטורי שמשה מספר לעם בפרשת דברים .
|
|