בת ים לא רחוקה כמו שנדמה

עמוד:10

10 וצירפה תמונה של הכלב האפרפר שכבר דאגה לחסן . חווי הסתובבה עם הכלב ברחובות נטולי המדרכות של השכונה, תוקעת מבט מתריס בזקנות החתולים . כעבור שבוע או שבועיים הבינה שהכלב, שבינתיים העניקה לו את השם ליקי, לא מסתפק בסיבובים קצרצרים, אלא מעדיף הליכות ארוכות, בלתי נגמרות . היא יצרה לליקי ולה מסלול קבוע עד לחוף הים וחזרה . כשהיו מגיעים לפיסת הדשא שלהם המשקיפה על הים שחררה אותו והוא, חמוד ונמרץ, נהג להתרוצץ הלוך ושוב ולהתגרות בכלבים גדולים וחזקים ממנו . לראשונה פגשה במארק כשליקי רץ לכיוונו וקפץ עליו . מארק ליטף את ליקי והרים את ראשו לעברה . העיניים שלו היו מימיות . כמו של ג׳וני, חשבה . אבל בהן היו כוונות טובות . ״את חדשה פה . ״ שאל-קבע . ״האמת שכן״ הודתה . ״אני פה כל יום, אז כל הכלבים חברים שלי . ״ הוא פרע את פרוותו של ליקי . ״יש לך כלב ? ״ ״לא . אני מטייל פה לבד," חייך, ״מגיע כל בוקר מבת ים . ״ ״מבת ים עד לפה ? ״ התפלאה . מארק היה גבוה, אך באופן בלתי מאיים . מבנה גופו הרזה הוסיף לחזותו הכללית מעין גמלוניות . שיערו השחור חלק ומסורק בשביל לצד . פניו חלקות גם הן .

פרדס הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר