על אנרכיזם ואנרכיסטים

עמוד:15

לזר, לנדאואר, מיהזם ­ אנרכיסטים יהודים המחשבה האנרכיסטית . עולם מחשבה זה בא למעשה להעמיד דבר אחר ­ אלטרנטיבי ­ במקום הקיים . בשום שטח חיים אין הוא מקבל את הצורות המקובלות, ואולי גם לא את אלה שהתפתחו בדרך ההיסטורית המקובלת . יש כאן מעין ערעור על הכל ורצון ליצור משהו חדש, בצירוף מידה גדולה של נון­קונפורמיזם . לתנועות החברתיות הקיימות נשקפת תמיד סכנה של התנרמלות, הסתגלות אל הקיים ואיבוד הייחודי ) כותב השורות האלה מתכוון בזה גם לתנועה הקיבוצית ( . נוסיף לזאת את הוולונטאריות, המהווה חלק משלים או לפחות חייבת להיות כזה, של המחשבה והמעשה האנרכיסטיים . תנועה, אשר בתפיסת חייה מתנגדת לכל כפייה או למסגרת כוחנית שעומדות נגד רצונו והוויתו של האדם כפרט ­ זקוקה גם בצירופים החברתיים החופשיים שהיא מבקשת לראותם כמסגרת, לדחפים האדירים של רצונו הפנימי של כל אחד ואחד ולנכונות הבלתי פוסקת של הפרט להפעיל כוח רצון פנימי זה . אין ספק, שזו אחת המשימות המרכזיות בהן ייבחן האנרכיזם כדרך לחברה האנושית, וזאת מתוך ההנחה שרצון זה יופעל בכיוון חיובי, בונה . באותה מידה של חשיבות ראוי גם לציין את תרומת התנועות האנרכיסטיות ונושאי רעיונותיהן לנושא ההדדיות והגשמתה, כלומר : כל תחומי השותפות, האחריות והעזרה ההדדית . זה היה נושא מרכזי כבר בכתביהם של קרופוטקין, לנדאואר ואחרים . גישתם וחשיבתם בנושא ההדדיות מרחיקת­הלכת הם מיסודות האנרכיזם, שגם היום נודעת להם משמעות חברתית רבה . הבאנו כמה מעקרונות האנרכיזם שנראו לנו כצריכים עיון וכמה ציוני דרך בתולדותיו, בטרם נביא מדבריהם וקורות חייהם של שלושה מחשובי האנרכיסטים, שפעלו בסוף המאה הי"ט ובשליש הראשון של המאה שלנו . בדברינו רצינו להדגיש ולהבליט את אותם יסודות שיש עליהם הסכמה ברוב הזרמים האנרכיסטיים . ועם זאת ברור לנו, שכל זרם וכל הוגה בנושא האנרכיזם, בכל מקום וארץ ­ להם הדגשות והעדפות משלהם במיגוון הרב של הדעות שהאנרכיזם דוגל בהן . 15

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא