|
|
עמוד:12
לזר, לנדאואר, מיהזם אנרכיסטים יהודים כעד בטחוןיתר זה בהתפתחות האדם, האנרכיזם מציב את בטחונו בטבע האדם . אחד מחשובי ההוגים האנרכיסטים של סוף המאה הי"ט וראשית המאה הכ', פיוטר קרופוטקין, הרבה לחקור את טבע האדם ואת אופיו הראשוני, p; את יסודות התארגנותו הטבעיים, שלדידו הם בעיקרם יסוד השיתוף מזה והחופש מזה . הוא לא היה היחיד מבין האנרכיסטים שנתן דעתו על כך . להלן נביא כמה מושגי יסוד בטבע האדם ובמחשבתו החופשית, כפי שאלה מצטיירים אצל סופרים והוגים אנרכיסטים . לדוגמה, המושג "אוטופיה" . המושג אינו מיוחד לאנרכיזם . הוא מופיע בצורה זו או אחרת בתורות חברתיותפוליטיות רבות ובמרבית הדתות . לכל זרם ודרך מחשבה פירוש משלו למושג זה וכך גם באנרכיזם על זרמיו . באנרכיזם מסתמנת ומתפשטת לאחרונה תפיסה חדשה במקום צדדים אזוטריים או אסכטולוגיים מטפחים באוטופיה את הגישות והכוונות הקונסטרוקטיביות . ומאידך, יש גם סימנים של "משיחיות חילונית", המנסה לכוון את מחשבת האדם לחברה אידיאלית, שבמקרים רבים גם נושאת אופי שיתופי ) יש המעדיפים את המונח "שתפני" ( . המשותף בכל מושגי האוטופיה או האוטופיזם היא קביעת המרחב של האדם שאינו ניתן למדידה, וכן גם המתח הגדול ואולי אף המפרה שבו . נראה שיש כאן גלגול חילוני של רעיון הגאולה מכל המעיק על האדם, מכל מה שאדם מחפש מפלט ממנו והוא מתרגמו לאוטופיה בעלת תוכן קונסטרוקטיבי או גם משיחי, אליה יגיע במכאובים וביסורים . נראה, שגס ברעיון ההתיישבות השיתופית בארץ יש מן התכנים האלה, גם אם לכאורה הכל נראה בו רציונלי . נראה, שלאנרכיזם נוח במתח האוטופי הזה וייתכן שזה נחוץ לו אף יותר מאשר לתנועות חברתיות פוליטיות אחרות . להרחבת הנושא אנו מפנים את הקורא לספרו של מרטין בובר נתיבות באוטופיה . * * לא במקרה מקדיש בובר בספר זה מקום נרחב לגוסטב לנדאואר, שבאוצר מחשבתו האנרכיסטית מצוי לא מעט מן הנאמר לעיל . ראוי גם להזכיר את המבוא של אברהם שפירא למהדורה החדשה ) 1983 ( לנתיבות באוטופיה, בו מוקדש מקום נרחב לעולם מושגים זה . 12
|
|