ג. האידיאולוגיה הקיבוצית

עמוד:12

יהדות ובני קיבוץ ­ קשר אפשרי אידיאולוגי והנהגתו המרכזית היתה מאז ומתמיד בעלת תודעה אידיאולוגית עמוקה ) שפר, 1977 > . האידיאולוגיה מבטאת את ראייתה של קבוצה מסוימת את עצמה, את יחסה לחברה ואת מטרותיה . אין היא מחשבה ערטילאית, תלושה מהמציאות החברתית, אלא צמודה אליה ומבקשת להסבירה . היא מחזקת בקרב הנוהים אחריה את תחושת ההשתייכות לקבוצה מסוימת, את הקשר הרגשי, היא מטפחת בהם תחושה של ייעוד החורג מן האינטרסים הצרים של היחיד ונותנת משמעות למעשיו ) שם, ע' 161­ 175 ( . הפובליציסטיקה הקיבוצית דנה במשך שנים בשאלת המקור להופעתו של הקיבוץ . האם הקיבוץ נוצר "מן החיים", או על­פי משנה אידיאולוגית מסודרת כלשהי ? גישה אחת ראתה בקיבוץ פרי חיפוש אחר מענה מעשי לבעיות שהעלתה המציאות הארץ­ ישראלית בתקופת טרום­המדינה, בלי שהיתה לנגד עיני מייסדיה תוכנית מפורטת מראש לגבי המבנה החברתי הרצוי ) שוצברג, 1979 ( . דרך החיים הקואופרטיבית היוותה פתרון טבעי ונוח לתנאים סביבתיים קשים, למחסור כלכלי מעיק ולתנאי ביטחון מסוכנים . גישר, אחרת טוענת כי הקיבוץ קם מלכתחילה כתוצאה של שאיפה רעיונית, שינקה ממקורות יהודיים עתיקים, שמהם נולדה הציונות, וממקורות הרעיון הסוציאליסטי, שהובא לארץ על­ידי הנוער המהפכני ברוסיה . הגורסים כך טוענים כי מייסדיו הראשונים של הקיבוץ הגו את רעיון השיתוף לפני עלייתם על הקרקע, וכמה מהם אף היו במסגרת שיתופית בחוץ­לארץ, לפני שייסדו את ההתיישבות השיתופית הראשונה ) דרין­דרבקין, 1691; שפר, 1977 ( . אין זה מעניינו של חיבורנו לפסוק אם האידיאולוגיה נוצרה מלכתחילה או בדיעבד; לענייננו חשוב לציין את הפונקציה שממלאת האידיאולוגיה בחברה הקיבוצית ואת התמורות שעברו עליה . ענינה טלמון­גרבר טענה כי האידיאולוגיה הקיבוצית עומדת על שלושה יסודות עיקריים : על השאיפה לתחייה לאומית, על התביעה לתיקון חברתי כוללני ועל חתירה להתחדשות אישית ) טלמון­גרבר, 1970 ( . חוקרי הקיבוץ ) מרגלית, 1791; בן­אברם, 6791; שפר, 1977 ( מסמנים שתי תקופות עיקריות משמעותיות לקיומו של הקיבוץ : תקופת טרום­המדינה והתקופה שלאחר הקמתה של מדינת­ישראל . בעבר, בתקופת טרום­המדינה, היו לקיבוץ תפקידים חשובים בהגשמת המשימות הלאומיות ההתיישבותיות . בהיעדר מסגרת ממלכתית, קיבל על עצמו הקיבוץ תפקידים רבים השמורים בתנאים רגילים למדינה ולמוסדותיה . אחת ממטרותיו העיקריות היתה בניין הארץ והקצאת כל המשאבים האנושיים והחומריים למטרה עליונה זו . תפקידים אלה שהקיבוץ נטל על עצמו החלישו ודחקו לקרן­זווית את שאיפותיו ואת רצונותיו של הפרט בקיבוץ להשיג הישגים אישיים בתחומים שונים שלא תאמו את המשימות הלאומיות . עם הקמת המדינה, עברו פונקציות רבות ומרכזיות שנשאו בהם היישובים, לעיתים באופן בלעדי, בעיקר בתחום הביטחון וההתיישבות, לידי מנגנונה של המדינה . קיומה של 12

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר