|
|
עמוד:14
ביןקיבוצי כלל ארצי מוגבל ומוגדר . 14 במועצת הקבוצות במרחביה בנובמבר 1923 נידון מחדש רעיון האיחוד הביןקיבוצי ואף נוסת לראשונה היעד הציבורי והרעיוני שלו והוא ייסודה של תנועה קיבוצית . "ועדת הקבוצות" שנבחרה בפגישת דגניה הורחבה במועצה זו וחבריה בתנו את סיכויי האיחוד לתנועה בביקוריהם עם חברי הקבוצות ביישובים השונים . הם עברו מקבוצה לקבוצה, טיפלו בבעיותיהן, עודדו, סייעו וייצגו אותן בפני המוסדות הציבוריים הסתדרות העובדים וההסתדרות החקלאית . ועדה זו, שחבריה התחלפו בשנים 3291 ,1925 כאשר אל הוותיקים הצטרפו הצעירים, הכשירה את התנאים לכינוסה של הוועידה בבית אלפא . המשבר בשנת 1923 בשנת 1923 פקד משבר כלכלי את היישוב היהודי בארץ, האבטלה בערים פגעה ביותר ממחצית הפועלים, הבודדים וחברי הקבוצות העירוניות . בקבוצות, שרובן עבדו בבנייה, היו בשנת תרפ"ג 1765 חברים ואלה השיגו רק 9 . 2 ימי עבודה לעובד מידי שבוע . בעקבות האבטלה החלה בחודשי הקיץ של תרפ"ג ירידה מהארץ ומספר היורדים בשנה זו הגיע ל 2000 . 5' המשבר הזה והתמורות החברתיות בראשית העלייה הרביעית ב 1924 העמידו בפני הקיבוצים בעיות חדשות . ממחצית 1924 החלה גיאות שנמשכה עד סוף 1925 . הבנייה המואצת בערים ביוזמתם של בעלי הון, בוצעה בחלקה בידי קבוצות קואופרטיביות שחבריהן השתקעו בערים ורחקו מההתיישבות הקבוצתית . מיעוט חלקם של חלוצים בין עולי העלייה הרביעית בשנתה הראשונה הדאיג את כל הגושים הקיבוציים . החל משנת 1924 יצאו שליתי הקיבוצים לארצות הגולה כדי להדריך את העבודה החינוכית וההכשרה הרעיונית בתנועות הנוער ובהסתדרות "החלוץ" . פעילותם נועדה לטפח דור חלוצי חדש ברוח עקרונות ההגשמה הקיבוצית בארץ, שבעליתו ארצה עתיד להצטרף לקיבוצים הקיימים, לייסד חדשים ולסייע בעקיפין לאיחוד הביןקיבוצי . אישוש הקבוצות מעוטות החברים והתרת הקשיים הכלכליים ביישובים הקבוצתיים נהפכו לאתגר בשנים 4291 1925 . הפעילות הכלכלית בראשית העלייה הרביעית סיפקה עבודה לחברי הקיבוצים ופלוגות גדוד העבודה 14 "הפגישה בדגניה", הקבוצה, עמי 51 43 . 15 ב"צ דינבורג, ) תרפ"ד ( , עמי 072; י' סוקר, "נקשיבה לאזהרה", הפועל הצעיר, יז, ,4 5 בנובמבר 3291; ש"י, "למלחמה כנגד היציאה", קונטוס, קסת, ייג בניסן תרפ"ד . 14
|
|