הזיקה ל"הגנה" בתקנות "קיבוץ עין-חרוד" (1923)

עמוד:9

כ­ 40 חברים מתל­יוסף לעזרה . הם אגפו את הערבים והפתיעו אותם, מאחר שבאו עליהם בדרך ההר, מעורפם . בהםתערותם הכריעו את המערכה . "כ משק עין­חרוד והתומכים במגמותיו בקבוצות פועלים אחרות בארץ, הקימו מסגרת קיבוצית ארצית חדשה ­ "קיבוץ עיו­חרוד", שראה תחילה במרכז תפקידיו את חיזוקו והרחבתו של משק עיךחרוד . לקיבוץ עיךחרוד הצטרפו המשקים יגור, גשר, אילת­השחר . פלוגותיו החשובות היו בפתח­תקוה, רחובות, ירושלים, חיפה ועיךטבעון ) כפר­יחזקאל ( . בתקנות "קיבוץ עיךחרוד" ניכרות עקבות המבנה של תקנות "גדוד העבודה'' וכן השפעת ניסוחיו, אך הוכנסו שינויים והדגשים שביטאו את חילוקי­הדעות הרעיוניים והארגוניים בין עיךחרוד והגדוד, ובראש ובראשונה לגבי עדיפות הנושא ההתישבותי . אך מבחינת ההלכה הרעיונית לא חל, לכאורה, כל שינוי בהתיחסות להגנה מצד "קיבוץ עיךחרוד" . הזיקה ל"הגנה" בתקנון "גדוד העבודה" ) מיון תרפ"א, 1921 ( כלולה בסעיף א' של פרק "העיקרים" הכללי דלקמן; "ארגון החברים בקיבוצים בעלי­משמעת, הנמצאים ברשות ההסתדרות הכללית לכל ענייני העבודה וההגנה'' . בתקנון "קיבוץ עיךחרוד", אלול תרפ"ג ) נובמבר 1923 ( מנוסח : "הקיבוץ נמצא ברשות ההסתדרות ובמשמעת מוסדותיה המרכזיים לעבודה ולהתעמלות" ) שם הסוואה לפעילות הגנתית בלתי­לגלית שהיה מקובל אז ( . וסעיף נוסף קבע : ''הקיבוץ דואג לכשרון ויכולת התעמלות עצמית של כל החברים והחברות" . י­ פעם אחת נוספת נמצא נושא זה בהחלטות המועצה הרחבה השלישית של "קיבוץ עיךחרוד" ) 1925 . 5 . 81­ 15 ( , אך לא נידון במועצה עצמה . בהחלטה ט' נאמר : 6 מתוך הערכת המצב בארץ, ולקראת מפעלי התישבות וכיבוש, מטילה המועצה על מזכירות הקיבוץ להגביר, בתוך מסגרת ההסתדרות ובקשר עם המוסדות המתאימים, את ארגון יכולת ההתעמלות של החברים והחברות בקיבוץ . פרט להחלטה זו אין אנו מוצאים במקורות המצויים בידינו כל מידע על דיונים בקיבוץ בענייני ה"הגנה", או על איזו שהיא פעילות מרכזית של הקיבוץ בשטח זה . דבר זה מביאנו לידי מסקנה, ש"קיבוץ עיךחרוד" כתנועה, במזכירותו, במועצותיו ובפעילות חבריו במוסדות ציבור כלליים, לא עסק בנושאי השמירה וההגנה, ובעירנותו הבטחונית לא התבלט מיתר חלקי הישוב אותה תקופה . גם הפעילות המקומית במשקיו ובפלוגותיו, לא חרגה מן המינימום ) שמירה שוטפת כמעט סמלית, אחסון וניקוי מעט כלי­נשק בלתי לגליים, הדרכה בשימוש בנשק למתי­מעט ( המקובל ברוב הישובים היהודיים בארץ ) להוציא ישובי "גדוד העבודה", כנ"ל ( . כמובן שיש מקום להנחה, שפרסום העיסוק או הדיון בשמירה והגנה נמנע מטעמי סודיות וזהירות מפני השלטון הבריטי . דבר זה סביר לגבי דיון פנימי, שבו נמנעו, בגדוד העבודה, ב"קיבוץ עיךחרוד" ובקיבוץ המאוחד כינו בשם ''משק'' ­ ישוב קבע חקלאי קיבוצי, ואילו ''פלוגה" היתה קבוצה של חברי הקיבוץ, שעבדו כשכירים במושבה או בעיר .

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר