פרק ראשון: מן הגילדה ועד לקיבוץ

עמוד:15

וחיפשו עזרה בעיצוב שלטון עירוני מותאם לתנאים החדשים . לפי השערה, דוגמת הקהילה היהודית סייעה לאזרחי הערים להשתחרר מתפיסת השלטון הריכוזי שהיתה מקובלת עד אז ולעצב דגם חדש של שלטון עירוני . במיוחד היתה השפעה לדגם הקהל ) שמו של ממשל הקהילה ( שחבריו נבחרו בקלפי . לכן שוררת הדעה בין היסטוריונים, שדוגמת הקהילה היהודית האוטונומית הרימה תרומה חשובה בפיתוח תפיסת השלטון המקומי האירופי בכלל . בכל מקרה, מבנה המינהלה העירונית החדשה ) שהועתק מן הקהל, לפי השערה ( קיבל את השם קומונה ­ בלועזית Commune או Gemeinde ) יצחק בער, תשי"א : 023; יצחק בער, תשי"ב : 82­ 92; 651­ 154 : 1952 Epstein, 1991 ; Black, 1984 ; Agus, ( . האנשים המשפיעים ביותר בשלטון העירוני החדש היו הסוחרים הגדולים, אבל הם לא יכלו להחזיק בשלטון לבדם ונאלצו לשתף גם את בעלי המלאכה ואת בעלי המקצועות . היו בין אלה לאלה מאבקי כוח על הבכורה בשלטון, כמו גם מתחים בין חלקים שונים בכל קבוצה . ואולם, עם הזמן גברה התודעה בדבר אינטרס משותף בכל אחת מן הקבוצות ­ של סוחרים, בעלי מלאכה, ובעלי מקצועות ­ וזו היתה לבסיס להתארגנות שיתופית . השלב הבא הביא לחיזוק התארגנותה של כל גילדה או אגודה שיתופית, למען שמירה על האינטרסים . אירועי הזמן גרמו להגברת ההבנה של האינטרס העירוני המשותף והתחזק הרצון לעבוד ביחד, כדי להגדיל את הסחר לטובת כולם ולהגן על חופש העיר למען שיפור בתנאי הקיום של כולם . תודעת האינטרס המשותף ריככה את שתלטנות הסוחרים ואיפשרה שיתוף שוויוני יותר בין נציגי כל הקבוצות בניהול השלטון העירוני או הקומונה . במלים אחרות, בתהליך הזה נוצר שלטון שהיה בפועל "קומונה של קומונות" או "קהילה של קהילות" . כל גילדה נוסדה על האינטרס הכלכלי המשותף של חבריה, ובו בזמן התפתחו בהן יחסי אחווה שהגיעו אל מעבר לשיקולים קיומיים צרים, כך שבמרוצת הזמן הפכה כל גילדה למשפחה מורחבת כביכול, שהיו בה יחסי עזרה הדדית, שיתוף וביטוח חברתי, יחד עם פיקוח על עבודת החברים ומידה רבה של שלטון עצמי . השתתפות חברים בסדרי שלטון דמוקרטי בכל גילדה תרמה להכשרת החברים למעורבות יעילה בקומונה העירונית, בה היו נציגי כל הגילדות . מסתבר, שהגילדה שימשה בית ספר לאזרחות טובה ומקור ליצירת מעמד של אזרחים חזקים, מעשיים, המוכנים להגן על עירם בפני כל איום . אך לא לעולם חוסן והקומונה והגילדה לא עמדו זמן רב על בימת ההיסטוריה . לימים החלו לקום מדינות ריכוזיות ואלו בלעו את השלטון העירוני החופשי או האוטונומי . בו בזמן התחילו תהליכי תיעוש ובתי חרושת החליפו את בתי המלאכה, והחלה התפוררות בקרב הגילדות תוך מלחמת מאסף, כאשר חבריהן ניסו לשמור על עמדות העבר, ללא סיכוי להצלחה . בראייה לאחור אפשר 15

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר