|
|
עמוד:10
כזאת בתיאור מצבו של בית ספר אחד, שבה היא הופיעה בצורה חריפה, או שנצטבר בידי חומר בעל משמעות עליה . במקרים כאלה הבהרתי ■' . . שבעיה זו משקפת את המצב גם במשקים אחרים . במהלך כתיבת חיבור זה נתקלתי בכמה בעיות שחייבו הכרעה : י > > i , ■ . * . , . ■ r < I 4 . . ■ ■i ' . ■ ■ . . ' t\ ^ Mr' 1 '' ■ / : * t . < / ^ . * + . . ' . א . הכתיב . שיטת הכתיב המלא מקובלת בימינו בכל טקסט לא מנוקד והיא מקלה במקרים רבים את הבנת הכתוב, אולם רוב התעודות המובאות כאן נכתבו בימים שבהם היה מקובל עדיין כתיב חסר . כדי לפשט את הקריאה החלטתי לפגוע, בתחום זה, בנאמנות לטקסטים "' . / ( ; ^ המקוריים ושיניתי אף בהם את הכתיב מחסר למלא . . ב . מתחים . השתמשתי כאן בכמה מונחים שיש להם משמעות סימנטית מוגדרת, כגון : "החינוך החדש", "חברת הילדים", "שירות עצמי", "משק ילדים", אולם נמנעתי מלהביא להם פירוש מילולי, משום שבהקשרים שונים ניתן להגדיר אותם בצורות שונות . מאידך, ניתן ללמוד עליהם ולהבין אותם היטב בהקשר לעבודה זו מתוך הכתוב . הקורא המעונין במשמעותם הכללית יוכל למצוא עליהם חומר באנציקלופדיות חינוכיות ובספרות ספיציפית הקשורה לתנועות החינוך . ^ . * . ■' ■' י ■ . . * . ^ ■ . ■ * < * : י; ■ החדש האוניברסאליות . 1; . , j קבוצה, קיבוץ, משק . בתולדות ההתיישבות השיתופית בארץ נהוג היה לכנות בשם "קבוצות" ישובים קטנים ובהתאם לכך קראה לעצמה בשם "חבר הקבוצות" התנועה שדגלה בהקמת ישובים קטנים . ואילו המושג "קיבוצים" התייחס לישובים גדולים, ובהתאם לכך נקרא בשם "הקיבוץ המאוחד" הזרם ששאף להקים ישובים גדולים . אולם במשך הזמן ניטשטש ההבדל בין המושגים "קבוצה" ו"קיבוץ" משום שבשתי התנועות, וכן ב"קיבוץ הארצי" נמצאו ישובים קטנים וגדולים . מעתה הלך והתקבל בהדרגה בספרות העברית והלועזית המושג "קיבוץ" ] Kibbutz [ ככינוי לכל היישובים השיתופיים בארץ, לבד מאלה שהשתיי כו לתנועת המושבים . בהתאם לכך השתמשתי במונח "קיבוץ" כשם כולל לכל ישובי התנועה הקיבוצית ונהגתי כך אפילו לגבי התקופה שבה היתה עדיין משמעות להבדל בין "קבוצה" ו"קיבוץ" . לשם גיוון הרביתי : , . , * . . . , . גם להשתמש במושג "משק" כתחליף ל"קיבוץ" . . , . הספר פותח בתיאור התפתחות מערכת החינוך היישובית עם תום מלחמת העולם הראשונה, תהליך היווצרות זרם העובדים ההסתדרותי 10
|
|