מבוא

עמוד:7

היווצרה כחלוצת ההתחדשות הלאומית, נחשבים החינוך להתיישבות, לעבודה ולהתגוננות כערכי יסוד, לא פחות משיוויון ושיתופיות . צירוף כזה של דמוקרטיה, חילוניות ולאומיות הינו מיוחד לתנועה הקיבוצית . במהלך חיבור זה נבדוק באיזו מידה יש לערכים אלה ביטוי בתכנים החינוכיים שפותחו בבית הספר הקיבוצי עד למלחמת העולם, ובאיזו מידה יש בהם ביטוי לאפייה הייחודי של התנועה הקיבוצית . } י : . ­­ '"יי­ . ^ * : ^ '■hir העצמאות י " "' : " ­­ ­rzr f ? . ­vr t ^ ;;i' hydt' ^ mr­ 7 / . . ■;; ­­ ­ 7­■"' "­ . ­ : ­■ "■ nriN השאלות אתן חייבת היתה החברה הקיבוצית להתמודד, היא מידת יכולתה לקיים מערכת חינוך עצמאית בתוך המסגרת החינוכית הכללית של החיים בארץ . בתקופה הנידונה היווה החינוך הקיבוצי חטיבה בתוך זרם העובדים, שאף הוא היווה רק חוליה בתוך מערכת החינוך הלאומית . זרם העובדים חינך את תלמידיו ברוח ערכי תנועת העבודה . מבחינה זאת הוא ענה על מגמות החינוך הקיבוצי . הוא לא יכול היה להשתית את תוכניות הלימוד שלו על ערכים של שיתוף ושיוויון, שהרי מרבית התלמידים במוסדותיו היו יוצאי העיר, המושבה או המושב . אולם ייחודה של התנועה הקיבוצית היה דווקא בהיותה תנועה התיישבותית שיתופית, ובלי המקזר הקומונאלי לדור הבא, ניטל הטעם מעצם קיומה . בחיבור זה אנסה להבהיר שאכן התקיימו בתקופה הנידונה תנאים מיוחדים, שאיפשרו קיום עצמאות רבה של התנועה הקיבוצית בדרכה החינוכית, כחטיבה בתוך זרם העובדים . תנאים אלה לא נתקיימו עוד לאחר מלחמת העולם השניה, עם חיסול זרם העובדים ושילוב בתי הספר הקיבוציים במערכת החינוך הממלכתית של מדינת ישראל . הדבר הציב בפניה אתגרים חדשים במאבקה על שמירת ייחודה, אך נושא זה חורג מן התחום המיועד של חיבור זה . ז­ תפיסות "החינוך החדש" האוניברסאלי י" ■­ < / ­; / / ■ . ­ . * ­י * 't­f * rj > * t ■ ­ . . . ? T . V­ ~ > 1 * . תפיסות אלה, שרווחו החל מן המחצית השניה של המאה התשע­עשרה בחוגי מחנכים ליבראליים וסוציאליסטיים בעולם היו מקובלות גם בארץ, ובמיוחד בקרב מורי זרם העובדים והתנועה הקיבוצית . אולם לא על קרקען צמח החינוך הקיבוצי, ולא מתוכן גובשו תוכניות הלימודים # <

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר