|
|
עמוד:6
קיימות קומונות, ומספר חבריהן ברחבי תבל מגיע למאות אלפים . ניתן איפוא לשאול מה ייחודו של הקיבוץ במסגרת התנועה הקומונאלית העולמית ובאיזו מידה הוא עשוי לפתח אף בתחום זה כיוון חינוכי מיוחדי כדי לענות על שאלה זו מן הראוי להבחין בין העולם החופשי לבין העולם הקומוניסטי . בעולם החופשי רק קומונות שהיסוד הדתי שליט בהן האריכו ימים . לעתים עלה, אמנם, בידי אישיות כריזמאטית לרכז סביבה קבוצת אנשים לחיי שיתוף, אך הם התפזרו לאחר שהשתחררו מהשפעתו, או לאחר פטירתו ) ראה : וורם, תשכ"ח / 1975 Bouvard, Nordhoff, 1985 / Kanter, 1972 ( ואילו בעולם הסוציאליסטי פעלו כל החברות הקולקטיביות בכח המסגרת הממלכתית, ולמעשה נכפתה צורת חיים זו על חלק מן האוכלוסיה, בהתאם למדיניות הכלכלית והחברתית של השילטון . במקרה הראשון כפתה איפוא סמכות דתית או אישית את עצמה, ובשני סמכות שילטונית . מבחינה זו הקיבוץ שונה מהותית משאר הקומונות שכן בתוכו נהוגה הדמוקרטיה כערך מוחלט . מסגרתו חופשית מכל צורה של סמכות אישית או דתית וקיומו איננו תלוי בכח של כפיה שלטונית . שוני זה מתבטא בעקרון הרוטציה בתפקידים הכלכליים והחברתיים, שבא למנוע הנצחת עמדות כח, ובקיום מוסדות נבחרים ואסיפות שבועיות, עם זכות הצבעה שווה לכל החברים . רק למסגרת הדמוקרטית מוקנית בה סמכות לגבי הפרט . ניתן להגיד שמבחינת אופיו הדמוקרטי זהה הקיבוץ עם הקומונות בעולם החופשי יותר מאשר עם התנועה הקולקטיבית ברוסיה ובסין; אך, מאידך, הוא קרוב יותר לאלה, מבחינת תפיסת החיים החילונית המאפיינת אותו . קיימים אמנם קיבוצים דתיים, אולם גם בהם לא נובעים עקרונות השיוויון והשיתוף מצווים או דוגמות דתיות . דבר זה מייחד את הקיבוץ, שכן בשאר הקומונות הדתיות ארוג עקרון השיתוף, ככל שאר ערכי החיים, ביסוד אמונתם הדתית . ; . ■ ■■ . לא פחות מיוחדת לקיבוץ היא התשתית הלאומית של עולמו הערכי, שנובע ממקורותיו ההיסטוריים . שהרי עקרונות ההתיישבות, ההתג וננות, העבודה העצמית, השיתוף, מקורם במרד דור המייסדים בתפיסת החיים במציאות הגלותית, ובנסיונם לקיים מסגרת חיים חדשה המתאי מה לראייתם הציונית . הקומונות בעולם החופשי אינן מדגישות עלפי רוב תפיסות לאומיות, ובחלקן אף מתנגדות להן; בעולם הקומוניסטי, ניתן אמנם ביטוי למציאות הלאומית הקיימת, אך היא איננה ארוגה בעקרונות הקולקטיביים . ואילו בתנועה הקיבוצית, שראתה עצמה מאז 6
|
|