שיחה ראשונה

עמוד:10

קצרות או יותר ארוכות מתנהלת מלחמת ישראל­ערב, אלא שגם בתוך כל הפסקה והפסקה היינו שרויים באווירה מוחשית של איום מתמיד על עצם קיום המדינה ועל קיומנו בה . גם לפני קום המדינה היו סכסוכי דמים כמעט בלתי­פוסקים, בהיקפים מש­ תנים, בינינו לבין שכנינו הערבים, תושבי הארץ הזאת . ושוב : נדמה לי שלא אנקוט לשון של גוזמה אם אומר, כי מאה שנות התיישבות ציונית הן גם מאה שנה של התגוננות מזוינת, של הגנה ושל מלחמת­צבאות . ההתיישבות וההתגוננות המזוינת היו איפוא מאז ומתמיד סימני היכר להווייתנו הארצישראלית הלא­ גלותית . יש בידינו הגדרות מהגדרות שונות למהות הגולה היהודית . אחת ההגדרות הנכונות, המבוססות על נסיון של דורות רבים בארצות שונות, היא ש"חיי היהודים בגולה הפקר" . מליצה זו רוצה לומר, כי סימךהיכר מהותי לגולה הוא, שבהיות היהודים בגולה, בארץ שאינה ארצם, במדינה שאינה מדינתם, אפשר היה ומותר היה לפגוע בגופם וברכושם בלי שהיהודים עצמם רשאים היו ומוכשרים היו להתגונן ולשלם לאויביהם כגמולם כדרך כל בני­אדם מאז ומעולם . אמנם הושטת הלחי השמאלית, אם היכוף על הלחי הימנית, היא המצאה יהודית של איש יהודי עוד בטרם גלו אבותינו מארצנו . בהיסטוריה של הגלויות היו הרבה מקרים של התגוננות עצמית, אבל הללו היו תמיד יוצאי­דופן ואחרת לא היו יכולים להיות מעיקרא דדינא של הגולה ושל הגלות . גולה יהודית משמע, שהיהודי, באשר הוא יהודי, נטול זכות טבעית אלמנטארית, האלמנטארית שבזכויות הטבעיות . מאתיים שנות אמנציפציה, במערב ובמזרח אירופה, לא שינו ולא כלום מבחינה קיומית זו ואדרבה ­ מכוחה וברצונה של מולדת תורת האמנציפציה הגיע קיום­הגולה לאבסורד גמור של אי­קיום, של השמדת הקיום היהודי באשר הוא . להלכה אפשר לומר, כי היהודים המהגרים, שההגירה היתה חלק מהווייתם, יכלו להגר לארץ­ישראל במאה הקודמת ולהתיי­ שב בה כמו שהגרו לארצות אחרות בפזורתם ולהקים כאן עוד גולה, שכל כללי הגולה וחוקיה חלים עליה בשיעור זה או אחר . כזה, בעצם, היה הישוב הישן, הטרום­ציוני, וכך חיה פה עד 10

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא