|
|
עמוד:14
הקואופרטיבישיתופי שאפיין את מרבית העסקים במגזר הכפרי, הקשה על קבלת החלטות מהירה, הכביד על פיטורי עובדים, וקל וחומר שמנע פיטורי חברים . בשל כל אלה נפלה יכולת ההסתגלות של המגזר הכפרי מזו של מפעלי ההסתדרות, לדוגמה, שפיטורי עובדים והחלפת בעלות החזירו אותם לרווחיות כלכלית . בעקבות צעדי החירום קרסו בשנים 86 / 1985 רוב ארגוני הקניות של המושבים . כשנתיים לאחר מכן, ב 88 / ,1987 אירעה התמוטטות דרמטית גם במקצת הארגונים האזוריים של הקיבוצים : ארגוני קניות ומערכות של מפעלים אזוריים . גם המערכת האזורית של קיבוץ כרמלית קרסה, ומאחר שמצבו הכלכלי היה טוב בבסיסו, שילם הקיבוץ את חלקו בהפסדי האזור . זמן קצר לאחר הקריסה, משנת 1989 ואילך, החלה העלייה הגדולה ממדינות חברהעמים, ובעקבותיה גבר הביקוש לאדמות, להרחבת תשתיות, לבנייה למגורים ולתעשייה . בשל הוויתור, במידה רבה, על פיזור האוכלוסייה, היה הביקוש ער במיוחד באזורי המרכז ורצועת החוף, וכן בפריפריה הקרובה, שבה ממוקם קיבוץ כרמלית . במקביל, התגבשה בממסד כוונה לנצל ניצול מרבי את התשתיות הקיימות, ובכללן אלה של היישובים הכפריים, בעיקר קיבוצים ומושבים . היה ידוע כי תשתיות אלה יכולות לקלוט אוכלוסייה הרבה יותר גדולה, ואולי כפולה, מזו שהתגוררה ביישובים בסוף שנות השמונים . תהליכי התייעלות המאפיינים את החקלאות בעולם כולו הכבידו על מעבר מענף חקלאי למשנהו, הובילו להסרת מגבלות על שימושים לא חקלאיים בקרקע חקלאית, ובמקביל, גרמו לאכלוסו של הכפר היהודי בתושבים שפרנסתם בעיר, מדיניות שהתאפשרה בשל ממדיה המצומצמים של ישראל . כמעט כל המושבים וקיבוצים רבים הספיקו בינתיים ) 2000 ( להודיע על כוונתם לבצע הרחבות . עם זאת, אף שעברו כעשר שנים מתחילתה של מדיניות ההרחבות, לא התבצעו למעשה הרחבות אלא רק במקצת היישובים הכפריים ) 2000 ( . המשבר שהתחולל בשנים 9891 2000 בחקלאות השיתופית האיץ 14
|
|