|
|
עמוד:14
גלעד : אמנם התלבושת שלהם הייתה מחרה אולם עד מהרה התרגלנו לכך ואף למדנו להעריך את הנכונות שלהם לחיות חיי פשטות וצנע . יתר על כן ראינו בזה את האידיאליזציה של חיים שיתופיים, חיי צדק ושויון . . . אני אישית הייתי מוקסמת מהם . . . לא הזדהיתי עם האידיאלים והאמונות שלהם אך הזדהיתי עם הדרך שבה הם ממשו אותם . . " חברי הברודרהוף קראו לחברי ההכשרה "הציונים" ויצאו מגדרם כדי לטפל בהם כראוי . לארי אלאור ) הזורע ( מספר : " < בת 7רה ? 7 הייתה מסורת של קליטת פליטים, אולם רובם היו אנשים שנקלעו אליהם מכל מיני מקומות ולפעמים גם טיפוסים מוזרים ומפוקפקים, ואילו קבוצת ההכשרה הייתה קבוצה הומוגנית וקבלה באהדה וברצינות את חובות חיי הקומונה . חברי הברודרהוף השתדלו להקל עלינו את ההסתגלות אליהם . הם נתנו לנו לחיות כקבוצה ונזהרו מאד מכל פעולה שהייתה יכולה להתפרש על ידנו כפעולה מיסיונרית . על כן אפשרו לנו לאכול את האוכל שלנו ובנפרד ,אך הזמינו אותנו אליהם למפגשים חגיגיים מיוחדים . הם היו סקרניים לשמוע מאתנו על הקיבוץ שהצטייר בעיניהם כאידיאל של חיי קומונה מצליחים . עד כי לפעמים כאשר הוכיחו אותנו על מעשים חריגים הם ביקרו אותנו בביטוי "זה לא קיבוצי" ! . . . בסך הכל חיינו לידם אך לא איתם . פרט לעבודה שבה היינו מעורבים עמם בכל . הם השתדלו מאד לעמוד במשימה שהוטלה עליהםלהכשיר אותנו הכשרה חקלאית . הם עשו זאת בקפדנות גרמנית טיפוסית . " זאב וייס שומר עד היום את ה"דיפלומה" שקבל בתום תקופת ההכשרה . ה"דיפלומה" הנה תעודה מענינת, כותרתה : Society of Brothers known as Hutterians התאריך הוא : 8ג באוקטובר 1940 ) דהיינו זמן קצר לפני הגירת הברודרהוף מאנגליה ( וכתוב בה : "ורנר וייס,שהנהיג את קבוצת הפליטים הציוניים . . . גילה עניין עמוק בכל ענפי המשק . . . הוא התעניין הן בצד התיאורטי והן בצד המעשי של העבודה החקלאית . . . אנו מעידים בזה ללא היסוס על אופיו ויושרו של נושא תעודה זו . " היו גם חיכוכים שנבעו מהבדלי השקפות בעניני עבודה ורכוש . מספר לארי אלאור : "אחד מחברי ההכשרה עבד במטע על סולם . לפתע קרס הסולם תשבר . אמרן חברי הברודרהוף : יש להעניש את החבר על חבלה בכלי עבודה על ידי הטלת מכסת עבודה נוספת . השיבו חברי ההכשרה . לא בא בחשבון ! זו תאונת עבודה, ואם נגרם נזק אנו מוכנים לפצות זאת על ידי עבודת הקבוצה כולה . התעקשנו על כך ואמרנו כי כל 14
|
|