הקדמה

עמוד:8

תורתו ואישיותו של גוסטב לנדאואר המשיכו להשפיע על חברי הברודרהוף גם בשנים הבאות . ליחס העמוק אל לאנדאואר נתווסף ממד של "מרטיר" ) קדוש מעונה ( לאחר שהוא נרצח על ידי אויביו הפוליטיים ב­ 2 במאי 1919 . על המשקל הרב שהיה לספרו של לנדאואר בבחירת דרכם של מיסדי הברודרהוף ניתן למצוא עדויות רבות בפרקי הארונות של הוותיקים . 161 גיאורג בארט שהצטרף אל הברודרהוף בשנת ,1924 מספר כי בבואו לביקור הכרות ראשון בקומונה קיים שיחה ארוכה עם אברהרד ארנולד וזו נסבה על השקפותיו של גוסטב לנדאואר שהוצגו בפניו כמבוא לחזון החברתי של הברודרהוףי 7' במקביל, נשמרה זיקה עמוקה גם אל מרטין בובר שהשפעתו על הנוער היהודי והגרמני באותן שנים הייתה גדולה . בישובי הברודרהוף מצויות תעודות המעידות על השתתפותם של חברי הברודרהוף בכינוסים שבהם נשא מרטין בובר הרצאות תיאורטיות . וכן על ביקורו ­Sannerz1 בשנה הראשונה . 181 אברהרד ארנולד וחברים אחרים בברודרהוף, שהייתה להם ערנות אינטלקטואלית התכתבו עם מרטין בובר והעלו בפניו שאלות תיאולוגיות ופילוסופיות . ' 9' הנס מאייר יליד שוייצריה ) 1902 ( מוותיקי הברודרהוף ומהדמויות הבולטות בו, מספר על זיקתו למרטין בובר עוד ב­ 1924 כשפגש אותו בכינוס של הנוצרים הסוציאליסטיים בציריך . זיקתו של הנס מאייר למרטין בובר ביטאה גם זיקה עמוקה ליהדות, לישראל ומאוחר יותר גם לתנועה הקיבוצית, שכלפיה רחש ידידות וקרבה המתמשכת מאז שמע עליה לראשונה . הנס מאייר וכן חברים אחרים משוייצריה שהצטרפו אל הברודרהוף בשנות ה­ ,30 השתייכו בצעירותם לתנועה הנוצרית ­ סוציאליסטית של ליאונרד ראגאץ שטיפח אהדה עמוקה ליהדות ולתנ"ך . ' 01' הנה כי כן מקורות רוחניים עמוקים הזינו והיפרו את זיקתם של חברי הברודרהוף אל יהודים ואל יהדות וכפועל יוצא מכך, גם אל התנועה הקיבוצית . אולם בשנים אלו כשהתנועות היו בראשית דרכן והיו עסוקות בבעיות קיומיות ומכונסות כל אחת בעולמה ­ קשרים ממשייים כמעט ולא היו ביניהן . בשנות ה­ ,20 גדלה התנועה הקיבוצית והתרחבה במהירות . אלפי מצטרפים צעירים זרמו מהפריפריה של תנועות הנוער החלוציות מאירופה אל ההגשמה במרחבי ארץ­ישראל . בשנים אלה לא היה עניין לאנשי תנועות הנוער החלוציות לחפש בני ברית קומונאליים מחוץ לגבולות העם היהודי, אם גם הייתה סקרנות רבה לגילויים מקבילים של חיי קומונה . ככל שנוצרו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא