|
|
עמוד:13
| 13 שהכתיבה מאפשרת לשלב בצורה הרמונית את מה שנתפס כסתירה בלתי אפשרית : קוסמת לי מורכבותו של העולם והאפשרות לגעת באמצעות הסיפור במקומות שבהם ניגודים לא רק נפגשים, אלא גם מתקיימים בשלום ובהרמוניה זה עם זה . המקום שבו העלוב פוגש את הנשגב . החרדה את השלווה . חוסר האונים את התקווה . הוויתור את ההתעקשות . החידלון את התשוקה . היכולת להמציא שפה חדשה ודרכים חדשות לתיאור חוויית החיים ניצבת במרכז הגות פמיניסטית נרחבת על אודות הכתיבה . הסופרת מיכל אהרוני רגב בוראת שפה בעבור הגיבורים והגיבורות של ספרה ומתארת כיצד שפה זאת גלשה מדפי הספר למציאות החיים : לכתוב משמעו להשתעשע ולהגשים חלומות ילדות, כמו להמציא שפה . . . בהתחלה נדמה שזה ממש קל - ממציאים מילים וזהו . אבל המצאת השפות הייתה תהליך ארוך ומורכב עם כללי דקדוק של יחיד רבים וזמנים . "הָיֵי הוֹלִירִי", שלום באורידורית, הייתה המילה הראשונה שהמצאתי, ואחריה הגיעו מילים ומשפטים נוספים . והנה מתברר כי יש בני ובנות נוער המברכים היום לשלום באורידורית . היבט נוסף לקראת סיום תהליך הכתיבה שמציינת הסופרת סמדר שיר הוא ההתרחקות ממנה . שיר מציעה להניח לפחות לחודש את הטקסט הגמור לכאורה לפני ששבים אליו : פסק הזמן הזה, שכמוהו כניתוק פתאומי של בקבוק האלכוהול משפתיו של השיכור ( גמילה מהסוג הזה
|
|