|
|
עמוד:12
הממלכתיות הישראלית התפתחה בין התפיסה הבן ‑ גוריונית, שסברה כי חברה מגוונת צריכה חיבור סביב מוסדות ציבוריים מוסכמים המייצרים קולקטיב, לבין ממלכתיות ברוח ז'בוטינסקי המדברת על איזון בין המשימה הלאומית לבין חירות הפרט, שבה תפקיד המוסדות הממלכתיים הוא לשמור על הפרט ולמנוע כוח רב מדי בידי רשות אחת . כיום הוויכוח אינו על מידה ותמהיל בין גישות שונות לממלכתיות . ישנן מגמות המערערות את עצם הלגיטימיות של מושג הממלכתיות ושל ביטוייה במנגנונים, בצורת השיח ובגבולות הגזרה של הוויכוח הציבורי . בסביבה שבה אין ממלכתיות, אין למעשה כללי משחק . האם זו חירות או אנרכיה ? האם זהו משחק שבו קולות שונים יכולים לבוא לידי ביטוי, או משחק שבו רק לחזקים יש מקום ? האם יש מקום לרוח ספורטיבית או רק לקבוצתיות ולנאמנות שבטית ? בספרו "עדכון גרסה ‑ כללים חדשים לדמוקרטיה" עושה רועי פולקמן צעדים ראשונים בחיפוש של אותה ממלכתיות חדשה . מתוך נכונות אמיתית לשמוע ולקבל קולות שונים, נדונים ערכים ותפיסות שהם הבסיס לאותו חיפוש דרך הדרוש לנו לתיקון המערכת . מצד אחד, אידיאלוגיה ואמונה ומצד שני פרגמטיות והבנה כי מהותה של דמוקרטיה היא אמנות הפשרה . מצד אחד, מחויבות לערכים דמוקרטיים וממלכתיים, ומצד שני נכונות לאתגר תפיסות יסוד ולשנות מה שדורש שינוי . זוהי תמונת מציאות מקיפה על אודות האתגר שלפנינו . אין זהו ויכוח מפלגתי וגם לא פרסונלי . זהו דיון עומק על השינויים המעצבים את החברה הישראלית בימים אלה, ואשר ישפיעו על חוסננו הפנימי לשנים רבות קדימה . מתוך המשברים שפוקדים אותנו עלינו לצאת מחוזקים . הדבר דורש מאיתנו פתיחות, הקשבה ונכונות להשתנות . אני מתמלא שמחה ותקווה למראה מנהיגות צעירה וחושבת, אשר אינה מפחדת לשאול את השאלות הקשות, מוכנה להשתנות ועושה זאת מתוך מקצועיות ומחויבות לעתיד משותף בארץ ישראל, במדינה היהודית והדמוקרטית . הספר שבידיכם הוא בסיס נדרש להבנת התהליכים אשר עיצובם המחודש הכרחי ליציאה מהמשברים הפוקדים אותנו . 12 עדכון גרסה
|
|