|
|
עמוד:10
01׀ דניאל חיימוביץ בחושים של צמחים . לילך אתגרה אותי בכך שאולי המסקנה שלי מוקדמת מדי ושהניסויים הנדרשים לענות על השאלה — "מה שומע הצמח ? " טרם בוצעו . שיחה זו הובילה לשיתוף פעולה מרתק בין המעבדות שלנו, ולשיתופם של פרופ' יוסי יובל ופרופ' יובל ספיר, גם הם מאוניברסיטת תל אביב . מאמצים אלה הובילו לפרסום פורץ דרך ( [ 2019 ] Veits, M, et al . פרחים מגיבים לקול המאביקים תוך דקות באמצעות העלאת ריכוז סוכר הצופיות . Ecology Letters 22 , 1483 - 1492 ) שבו הראינו כי פרחי נר הלילה, פרח שגדל על חוף הים התיכון של ישראל, חשים באופן סלקטיבי את צלילי הכנפיים הפועמות של חרקים מאביקים, וכי הדבר מוביל לייצור צוף מתוק יותר . כלומר, צמחים כן שומעים ! ומה שעשוי להיות מדהים עוד יותר, מעבדת הדני הראתה לאחרונה שצמחים מפיקים צלילים עם מידע רלוונטי מבחינה אקולוגית ! אמנם התוצאה האחרונה הזו הגיעה זמן רב לאחר פרסומה המקורי של המהדורה השנייה, אך הדבר מראה כיצד המדע הישראלי ממשיך להשפיע על הבנתנו את חושי הצמח . הדגש על המחקר הישראלי בספר זה לא נבע ממאמץ מכוון לקדם מדענים מקומיים, אלא משקף את המצוינות העולמית של מדעי הצמח הישראליים . חשוב לנו להכיר בכך שמצוינות זו היא תוצאה של עשרות שנים, שבהן חוקרים ביססו את ישראל כמרכז בינלאומי לחקר צמחים . ואכן, בתחילת שנות השמונים, כאשר הייתי סטודנט צעיר לתואר ראשון באוניברסיטת קולומביה שבעיר ניו יורק, וחיפשתי אוניברסיטה שאוכל לערוך בה מחקר על ביולוגיה של צמחים, הציע לי הדיקן בקולומביה לשקול להמשיך את לימודי באוניברסיטה העברית בירושלים . כיום, בתקופה שבה רבים מטילים ספק בצורך החיוני במדע בסיסי ובאוניברסיטאות מחקר, עלינו להיות מודעים לכך שכל ההתקדמות של ישראל בחקלאות נבעה מההשקעות המסיביות שנעשו מאז קום המדינה במחקר בסיסי בביולוגיה של צמחים . גם המסע האישי שלי שזור בספר הזה . המחקר המקורי שהוביל לרעיונות שהועלו כאן בוצע לפני שלושים שנה, כשהייתי עמית מחקר בתר-דוקטורט באוניברסיטת ייל . הרבה מהבסיס לספר הזה פותח בשיעורים שלימדתי כפרופסור צעיר, בעברית, באוניברסיטת
|
|