מבוא: אתם עומדים לעשות טעות איומה (אלא אם כן תקראו את הספר הזה)

עמוד:12

שנחרתים בזיכרון, ולקוראים שנוטים לשמחה לאיד אפילו משעשעים . ( בהמשך הספר תמצאו עוד סיפורים כאלה ‑ שלושים וחמישה, אם לדייק . ) אבל הסיפורים הספציפיים לא היו העיקר . הנקודה החשובה היתה שבהחלטות מסוגים מסוימים, הכישלונות שכיחים הרבה יותר מההצלחות . מובן שאין זה כלל מוחלט ובלתי משתנה ‑ היו חברות שהצליחו ליצור ערך על ידי רכישות, היו חברות מובילות בתחומן שעוררו את עסק הליבה שלהן לחיים חדשים לפני שמתחרות חדשות הספיקו לשבש את המציאות ולדחוק אותן ממעמדן, וכן הלאה . ההצלחות האלה נתנו קצת תקווה לחברות שהתמודדו עם אותם מצבים . אבל סטטיסטית, הן היו היוצאות מן הכלל . הכלל היה הכישלון . בקיצור, כשלקוחות שלנו קיבלו החלטות שהתבררו כמוצלחות, לפעמים זה היה מפני שהם שברו את הכללים ופעלו בדרך חריגה, כמו הלקוח הראשון שלי . אבל כשהתוצאה היתה כישלון, נדיר שההחלטות שהובילו לכישלון היו חדשות ויצירתיות ‑ אנשים פשוט חזרו על אותן החלטות גרועות שאחרים כבר עשו לפניהם . זה היה היפוכם של דבריו המפורסמים של טולסטוי על משפחות, ב"אנה קרנינה" ‑ בהתאם למה ששיערו חוקרי בידול אסטרטגי בתיאוריות שלהם זה זמן רב, כל אסטרטגיה מוצלחת, היא מוצלחת בדרכה שלה, אבל כל הכישלונות האסטרטגיים דומים . תיאוריית הכישלון בשל האיש הכושל ‑ ומדוע היא כושלת ההסבר הסטנדרטי לכישלונות כאלה ממשיך להיות זה שהציעו מרבית עמיתי במשימה הראשונה שלי כיועץ ‑ להאשים את המנכ"לים הגרועים, חסרי הכישורים, המטורפים ! כל אימת שהחברה נקלעת לקשיים, הסיפורים שאנחנו קוראים בכתבי העת העסקיים ובעיתוני העסקים תולים את מלוא האשמה בהנהגת החברה . ספרים המספרים על הכישלונות האלה מונים בדרך כלל את "הטעויות הבלתי נסלחות" של האחראים, ומייחסים אותן ללא היסוס לפגמי אישיות . ורוב הפגמים האלה לקוחים היישר מרשימת שבעת החטאים בת 800 השנים . בראש הרשימה נמצאות העצלנות ( או ה"שאננות", בשמה הידידותי יותר לעסקים ) , הגאווה ( המכונה בדרך כלל "היבריס" ) , וכמובן החמדנות * נשארה אפוא ( אין צורך בהסברים ) . כעס, קנאה ואפילו גרגרנות ממלאים תפקידי משנה . רק תאוות הבשרים, שכדי ללמוד עליה אפשר פשוט לקרוא את החדשות . . . * כן, גרגרנות . סיפור השער של המגזין "פורצ'ן" על גֵ'יי סי פֶּני, שנדון בו בפרק ,1 מציין ש"היו רמזים שמועצת המנהלים אינה ממוקדת כפי שיכלה להיות . אקמן התלונן ללא הפסק על עוגיות השוקולד שהוגשו בישיבות של מועצת המנהלים . . . מנהלים אחרים הביעו גם הם הסתייגויות מרמת התקרובת שהוגשה במפגשיהם" . 12  אתם עומדים לקבל החלטה מצוינת

מטר הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר